טקס האזכרה בהר הרצל - י"א בתמוז תשס"ה (18.7.2005).

מנחה הטקס - עזאי טרוינסקי.

לפני סיום, אני רוצה לחתום את הטקס ולומר מספר מלים בעניין היישוב לפיד🚶‍♂️📌.

מאז אותו הטקס, לפני שבע שנים – בשנה החמישים לנופלם של ה-45, שנערך בחצר בית הספר הממלכתי ביישוב לפיד, וכזכור, באותו מעמד גם הוחלף שמו של בית הספר, לשמחתנו, לשם "ביה"ס הממלכתי 'לפיד המ"ה'" – קרה דבר מעניין.

תושבי היישוב החדש לפיד ומורי ותלמידי בית הספר שבו, מצאו באסוננו – עד כמה שזה נשמע תמוה – תוכן ליישוב. חבריו לא ידעו על המקום ועל מה שקרה בו בזמן עלייתם על הקרקע. בית הספר וחברי היישוב מכבדים את זכרם של יקירינו באהבה רבה. מאז ועד היום נחנכה בתוך בית הספר ספרייה על שמם. התלמידים לומדים, בין שאר לימודיהם, גם את תולדות הקרב בעזרת הספר "ראה אותם שותקים" שיצא לאור בשנה ה-50. המורים מקדישים זמן לקריאה בספר ומציגים לתלמידים שאלות ודילמות – אותן דילמות שעמדו לנגד עיניהם של הלוחמים והמפקדים באותו הקרב. בספרייה מצויים ספרים נוספים והתושבים שואלים את הספר לעיון בביתם. וכך המודעות למ"ה גדלה והולכת.

פעם, לאחר צאת הספר, שאלתי כתב צבאי – רון בן-ישי – אם הוא שמע על הל"ה (שנפלו בדרכם לגוש עציון) והוא השיב לי: "איזו שאלה? מה אתה בוחן אותי?" ואז שאלתי אותו אם על המ"ה הוא שמע. הוא השיב – לא. נתתי לו את הספר וכבר למחרת הוא טילפן אלי ואמר שקרא ספר זה במשך הלילה כשהוא מרותק. הוא הודה שלא ידע עליהם ולא שמע. לדבריו – הספר חשוב מאד. הספר הכניס מודעות לאסון.

מה שתושבי היישוב לפיד ובית הספר עושים כבר כ-4 שנים בימי הזיכרון לחללי צה"ל זה דבר שפשוט לא יאמן. הם עורכים את הטקס לכבודם של הנופלים והטקס נשען על זה. לפני כשנה לאחר שקראו קטעים לזכרם של הנופלים והכינו מסכת – הופרחו 45 יונים לבנות לזכרם. השנה הם הקרינו במהלך הטקס את תמונות הנופלים.

הייתי ממליץ למשפחות – לאלה שיכולים – להגיע לאמפיתיאטרון שליד בית הספר "לפיד המ"ה" ולהיות נוכחים בטקס. הטקס מכובד. הטקס מתחיל בערב יום הזיכרון כמה דקות לפני הצפירה.

לא תצטערו.