ברוכים הבאים לטקס האזכרה השנתי, ביום נפילתם של חללי שילטא – אל-בורג' שמתקיים ליד קבר-האחים כבכל שנה בי"א בתמוז, בהר הרצל. תהיו ברוכים על שהנכם מתמידים להגיע לאזכרות ביום נפילתם.

אפרים קוטר - אני משתף אתכם באירוע שקרה לי לפני כחודשיים בזמן שהתקשר אלי אדם שהזדהה בפניי כעמוס קוטר, אחיו של אפרים שנפל בקרב זה. עמוס לא ידע על קיומן של טקסי הזיכרון השנתיים שנערכים החל משנת 1952 ומדי שנה. עמוס יצר עמי קשר לאחר שאסף פרטים באינטרנט על החללים ועל האזכרות. אביהם של אפרים ז"ל ועמוס יבדל לחיים ארוכים – דוד שמו, נהרג ב-1 למאי 1943 כששירת ביחידת תובלה עברית בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ונהרג בהפצצה של מטוס גרמני על הספינה ליד האי מלטה. הספינה הייתה אמורה להסיע אותם לאירופה להילחם בגרמנים.

עמוס היה בן שנה ושבועיים כשאביו נפל. אפרים אחיו היה בן שתים-עשרה שנים. המשפחה שנותרה יתומה מאב וללא אמצעים עברה תקופה קשה מאד. חייו של אפרים לא היו קלים. כיתום נשלח למוסד הילדים "עלומים" שברעננה ומשם עבר לפנימייה בפרדס-חנה ואחר כך לשפיה. המעברים האלה, לבד וללא משפחה היו קשים מנשוא. לבסוף הגיע אפרים לבית הספר החקלאי במקווה-ישראל ושם הגשים את חלום חייו להיות חקלאי. בפרוץ מלחמת השחרור התגייס לפלמ"ח ושימש חבלן ומקלען. נלחם בקרבות רבים ונפל בקרב שילטא.

בזמנו, לפני כ-18 שנים, כשקיבלתי ממר שלמה נחשון ז"ל את רשימות בני המשפחות ובני ביתם ואת הרשימה של שרידי הפלוגה כדי להמשיך, לבקשתו של נחשון, ולטפל בקיום ושימור הטקס, אמר לי בין שאר הדברים, שלצערו היו חסרים מספר פרטים על בני משפחות ושלא על כולם היה לו מידע ועל כן – זו הרשימה המלאה וכך נהגתי.

מאד שמחתי שנוצר קשר עם משפחתו של אפרים קוטר בעזרתו של עמוס, ונקווה שימשיך ויימשך קשר זה עם משפחתו בעתיד.

עמוס שירת בחיל-האוויר כקצין בכיר עד שנת 1984 – שנה בה יצא לגמלאות. בנו של עמוס, דורון קוטר, שירת במשטרה וקיבל ציון לשבח על חיסול חולית מחבלים ברחובה הראשי של חדרה בשנת 2001.

אני מזמין את עמוס, לבוא ולהדליק את לפיד הזיכרון לזכרו של אחיו אפרים, לזכרו של אביו דוד ולזכרם של ארבעים וחמשה החללים.

נחם נוביק, בנם של ראובן וצפורה. נולד בשכונת בורוכוב. למד בבית הספר העממי בשכונת בורוכוב. היה מעמודי התווך של סניף הנוער העובד. מגיל 14 שירת בגדנ"ע. למד חשמלאות בבית הספר ע"ש מכס פיין וניגן בתזמורת בית הספר.

השתתף בקרבות רבים. ביקש לעבור לפלמ"ח לגדוד הראשון והשתתף בקרבות המרכז. בקרב שילטא, בעת הנסיגה החליט לשאת על גבו ולחלץ את חברו הטוב קלמן טרוינסקי (אחי) וזאת למרות שקלמן כבר לא היה בין החיים כי נהרג במקום. נַחֵם לא רצה להשאירו בשטח. נטל את קלמן על כתפיו החסונות ורץ עמו עד שכדור פגע בריאותיו של נחם, תוך שקלמן על גבו, והוא התמוטט וכך נפלו שניהם כשהם חבוקים איש בזרועות חברו.

את מגש הכסף (מאת נתן אלתרמן) – תקרא עופרה דורון אחותו של נחם.

גינזבורג שמואל-יצחק, בנם של אורי ושושנה, נולד בשנת תרפ"ט בעיר אַסן שבמערב גרמניה. עלה לארץ עם הוריו בשנת 1936 ולמד בבית הספר "נצח ישראל" בחיפה. עבד בפקידות ונגרות כדי לעזור בפרנסת המשפחה. לאחר מכן, הוסיף והשתלם בשעורי ערב של ארגון "בני עקיבא". בראשית פברואר 1948 התגייס והצטרף לפלוגה הדתית בגדוד הראשון של הפלמ"ח. השתתף בכל קרבות הגדוד בגליל העליון ואח"כ בכיבוש לוד ורמלה במבצע "דני".

אחיו, ניסן נצר יקרא את שירה של המשוררת זלדה "לכל איש יש שם".

דיצה תירוש, בת-דודתו של נחם נוביק תקרא קטע משירו של אברהם חלפי. "מלכות שמים".

אברהם גבע לוחם בגדוד הראשון ש-3 מחבריו לגרעין (מהכשרת תל-יוסף) נפלו בקרב הזה, יקרא את שירו של חיים גורי "תפילה".

לידרור טרוינסקי אחיינו של קלמן טרוינסקי יקרא קטע קצר מתוך שירו של ח.נ. ביאליק "יהי חלקי עמכם"

רק תהילים מפיו של החזן הצבאי אליעזר פלדמן.

קדיש ע"י מר שמואל נחשון ובני המשפחות.

אהרן נחשון בן שלמה ומָלה, נולד בירושלים וגדל בגבעתיים. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה "מוריה" החל לעבוד כפקיד בנק אפ"ק כדי לעזור בפרנסת המשפחה. המשיך בלימודיו בבית ספר לפקידות "ספרא" בתל אביב וסיים בהצטיינות. היה מדריך מסור בסניף "בני עקיבא" ברמת גן ובגבעתיים. חבר "אליצור" ואיש גדנ"ע. בחורף 1947 התנדב לצאת לעזרת בירייה. עמד להצטרף להתיישבות של "בני עקיבא". עם פרוץ מלחמת העצמאות ביולי 1948, התגייס לפלמ"ח ושירת במחלקה הדתית.

תפילת "אל מלא רחמים" מפי החזן הצבאי אליעזר פלדמן והקראת שמות הנופלים ע"י מר שמואל נחשון.

שירת התקווה.