אלטשטיין יעקב (יענקלע)

להגדלת תמונה, יש ללחוץ עליה. להזזת דף בחלון מאמר, יש לגלגל העכבר או לגלול סרגל הגלילה בימין החלון !
אלטשטיין יעקב

טוראי מ.א. 80287

בן מוסיה-לאה ואברהם, נולד בתרצ"א (1931) בעיירה קוריץ בגבול פולין אוקרינה.

ב 1935, עלה עם הוריו ארצה. בגמר ביה"ס העממי "ביל"ו" בת"א, הצטרף להכשרה בקיבוץ עלונים. אחר עבודה של שנתיים בקיבוץ, חזר העירה וכחבר "הנוער העובד", נקשר לחבורה שיצאה להכשרה מגויסת לנען ועברה משם לגבעת-השלושה. היה בחור עלי ואוהב מוזיקה. כתב בעלון ההכשרה, שהיה ממתווי דרכה.

בסוף 1947, גוייס עם חבריו לפלמ"ח ועבר לנגב. שהה כ-4 חודשים ביד-מרדכי והשתתף בליווי שיירות נוסעים ובסיורים שהבטיחו העובדים בשדות (והוא רק בן 16). עקב משבר חברתי בקבוצת הכשרתו, הצטרף לגרעין שסיים את לימודיו במקווה-ישראל והתעתד לצאת לקבוצת גבע. עקב החמרה בקרבות, הבנים התגייסו והוצבו במחלקה שכונתה "הכשרת גבע" בגדוד הראשון של חטיבת "יפתח". השתתף בקרבות במלכיה ובמבצע "דני".

מספרים עליו

"ביומן של הכשרת גבע, מסופר: "בשעת הסתערות הערבים, פגע צרור בבטנו של מיכאל אוסטרובסקי והא נהרג במקום. לאחר מכן, נפגע אריה אמני מפגז ברגליו. לעזרתו חשו שלום הופמן ויעקב איפרמן ובשאתם אותו, נפגעו שלושתם מפגז ונהרגו. בהמשך נפגעו דן הוכברג ויעקב אלטשטיין מאש ונהרגו"

"להיות להם לפה" / אלוף רחבעם זאבי, "ידיעות אחרונות" 31.7.1984

"...אחרים שלא התמצאו בשטח, רצו בכיוונים שונים ונקלעו לתוך לועי הבראנים של משורייני האויב. בגלשי, אני מבחין באהרון נחשון ויעקב החובשים, המנסים להוציא את נסים הפצוע. אהרון נופל מיד. יעקב מנסה לגרור את נסים לבדו, לעזרתו בא דוד ושניהם מצליחים להוציא מהעמדה ולהביאו למקום מחסה."

"הקרב על משלט שילטה" / א. בן-אליהו (דויטש) המאמר המלא כאן.
אברהם בן יעקב (שפרדק) מספר על יעקב אלטשטיין (יענקלה).
ראיון, הקלטה ועריכה: עמוס קוטר, בית אברהם בן יעקב פרדס חנה 29.6.2013
הי"א-אלטשטיין
גוילי אש - מפר עטו

בעיות בהכשרה

https://sites.google.com/site/kurikur45/noflim/alsteyn-yakov/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%94.jpg

בעיות בהכשרה מתוך עלון הגרעין מס' 4, מקווה ישראל מחזור כ"ח, ניסן תש"ח 1948.


"בכל חברה קיימים גורמים שונים, אנשים או ועדות, שמעצבים פחות או יותר את דמות החברה והם שנבחרו ע"י החברה כולה לטפל בכל הבעיות הבאות במגע ישיר לחברה. לכן, הייתי מעוניין להתעכב פה על בעיות שונות שעומדות לפני הגורמים הנ"ל ולהסביר כמה פרטים שיתכן שהם מובנים בלאו הכי. על כל פנים, היה כדאי לעמוד עליהם, לראות בהם גם את החיוב וגם את השלילה ולנסות לתקנם.

א) יחס חברתי: עד כמה שאני מכיר חברוּת, שמתי לב שלעיקר בהן, לא שמו לב וזהו היחס החברי בין חברים לחברים, חברים לחברות וחברות לחברות. כיון שלא שמו לב לבעיה זו, נוצר מצב קשה שהתבטא באי מילוי תפקיד, עזיבת ההכשרה וכו'. לא הייתי רוצה להעיר על פרטים שנתקלתי בהם בפגישותי בגרעין, אבל מחובתי להעיר ולהזהיר בפני התוצאות שנגיע אליהן.

ב) ועדות: תפקידה של ועדה ברור ואין מה לעמוד עליו הרבה - היא כלי השרת של החברה, שעליו לטפל בעניינים השונים בחברה ומחוצה לה. יש לזכור שכשבוחרים ועדה, אין זה אומר פריקת כל הנטל הציבורי מעל גב כל החברים, כי עליהם להמשיך ולמלא כל תפקיד המוטל עליהם. יש להיזהר גם בפני הפלית חברי הועדה לטובה בקשר לעניינים פרטיים לגבי בקשות שמוגשות ע"י חבר שאינו חבר ועדה.

ג) שכון מעורב: בעיית שכון מעורב, קיימת בכל הכשרה מגויסת שלכאורה היא פרט קטן, אולם בעצם, היא מבחן קשה שעומדת בו השאלה - הנעמד אם לאו? הנה... כהרגלם וכך גם הבנות. לרבים יהיה דבר זה קשה מאד אולם לפנינו יש מטרה ובזה אנו נבחנים ביעודנו לעתיד ואם נכשל, נגיע לתוצאות גרועות מאד."

עלון הגרעין מס' 4, מקווה ישראל מחזור כ"ח, ניסן תש"ח 1948 .
הנצחה
https://lh4.googleusercontent.com/-PuLajoLFDyw/U2iixJVS_BI/AAAAAAAABVk/JXQ0oBaxRfs/w640-h480-no/ALTSTIENTomb.JPG
https://picasaweb.google.com/100882337298192869358/6650855471463475505#6715695239601827490
לבנה ונר בהיכל הזיכרון הממלכתי