(סאנין) ברוידא נתנאל
טוראי מ.א. 35695
בן חיה ואהרון, נולד בט"ו בשבט תרפ"ז (18.1.1927) בעיירה לאספאזי, רומניה.
גדל כבן יחיד לצד ארבע אחיות, חונך ברוח המסורת וספג מילדותו את רוח הציונות. כבר בגיל 11, היה פעיל ב"צעירי מזרחי" בעיירתו ואסף כספים ל"קרן הקיימת לישראל".
ב-1940, נסע לבוקרשט וחיכה לעלייתו לארץ ב"עליית הנוער" אך עם פרוץ המלחמה, חזר לעיירתו והוגלה עם כל יהודיה לפולטישאני. כשאביו נעצר, סייע לפרנסת המשפחה במתן שיעורים. אחר-כך, הצליח לעבור לבוטשאני ולהצטרף למחתרת הציונית-חלוצית. ב 1944, יצא להכשרה בבוקובשנה וכעבור שנה, עלה לארץ. בארץ, עבר הכשרה בשדה יעקב ונתקבל כחבר בקבוצת שדה אליהו.
במכתבו להוריו בפסח תש"ז, הביע את סיפוקו על שזכה לחוג את החג ב"ארעא דישראל" אם כי עדיין לא כ"בן חורין" ממש והביע את תקוותו לראות בשחרור השלם כעבור שנה. אף הספיק עוד לקבל את ברכת אביו ליסוד המדינה, והוא כבר מגויס ובמדים, ולתת בתשובתו ביטוי לביטחונו החזק שהניצחון בוא יבוא על אף הקרבנות המרובים.
בן היתר כתב: "גם כעת אנו שולטים על המצב בארץ כולה, הקרבנות שנופלים יום יום מהתקפות מהמארב, אבל לשבור את החזית שלנו לא הצליחו הערבים בשום מקום ואף לא יצליחו - כי ה' עמנו. מחכים שהאנגלים יפנו לנו נמל אחד, ואז יועלו מיד כל עולי קפריסין ותתחלי גם העליה הגדולה".
מכתבים תש"ז - תש"ח - מקור: דוד ברג.
ב"ה, שדה-יעקב, י"ד בניסן תש"ז
להורי הנכבדים!
זה שעות ספורות שמפרידות לכניסת החג. בעוד כמה שעות נצא לקבל את פני חג המצות את "חג החרות". ברגע זה דוקא - כשנתעוררו בי הרהורים ורגשי געגועים לכם - מצאתי לנחוץ ואפילו חובה - אולי באופן אינסטיקטיבי בלבד - לפנות אליכם ולכתוב. בעוד 3-4 שעות בערך נשב ונערוך את "הסדר". ואם לא "כבני חורין", שמח אנכי שזה בכל אופן "בארעא דישראל". ברגע זה כל מחשבותי מרוכזים אליכם, חביבי. אתם שהשתדלתם עבורי כל כך, שהשתדלתם לנטע בקרבי רגשי כבוד ואהבה בעד המולדת - ורק בזכות זו זכיתי לעלות ארצה - לכם יקירי שבחיבה יתרה טפלתם בנו, ונטעתם רוח תורה בקרבנו, ורוח של אמונה שרק הודות זה הצלחתי להתגבר על הקשיים שלפעמים אתה נפגש אתם בפנים. לעולם יצלצלו באזני דברי אבא "בטחון וחוץ מזה כלום. מלב שלם אני אומר לכם כעת, שאסיר תודה אני לכם על כל מה שעמלתם וטרחתם בעדי.
בשנה שעברה כשערכתי את "הסדר", חשבתי בוודאי שה' יעזור ונוכל לעשות את הסדר השנה ביחד.
אין לי חס וחלילה תרעומות על ה', היות שכל מעשיו צודקות, אבל בכל זאת מוטב שנתפשר עם ה' שיעזור לנו שלפחות לשנה הבאה שנוכל לחוג את חג את "חג חרותנו" ממש במלוא מובן המילה, כאן בארץ-ישראל, ולעשות את "הסדר" כל המשפחה יחדיו בארץ ישראל המשוחררת. כבימי קדם קדם, ככה גם עתה - עם ישראל בכל תפוצותיו, עודנו עומד איתן שאמונתו בצור ישראל וגואלו, שהוא ישיב את שבותו מארצות פיזוריו אל ארץ נחלת ה', ויחדש בה את ימיו כקדם.
ובימים אלה שפרוס חג זמן חרותינו, הנני שולח לכם מקרב לבי, את מיטב ברכותי לכם ולכל משפחותינו ולקרובים שלנו, ומתפלל לה' שישלח רפואה שלמה לאימי היקרה. יתן ה' שנחוג את חג המצות בשנה הבאה דארעא דישראל כבני חורין.
חג שמח לכולכם. לשנה הבאה נזכה להיות כולנו גאולים בירושלים הבנויה. אמן.
שלכם נתנאל
ב"ה, יום א' פ' שמות תש"ח
רב שלום לאבי היקר!
ברוב שמחה והתרגשות קראתי את שורותיך הנוגעות לנס שנעשה לעם ישראל בהקמת המדינה היהודית. גם בעתונות קראתי על השמחה של יהדות רומניה לרגל המאורע הזה. אמנם עכשיו יש לנו מלחמה חריפה עם הערבים, אבל מעולם לא חשבנו שזה יעבור חלק. והיינו מוכנים לכל. המצב כעת הוא קצת מסובך. לולא האנגלים המפריעים לנו בהשלטת חוק וסדר בארץ, היינו גומרים את פרשת הערבים במשך שבוע ימים. המאורעות ימשכו כנראה עד האביב, עד גמר המנדט האנגלי. גם כעת אנו שולטים על המצב בארץ כולה.
הקרבנות שנופלים יום-יום הם מהתקפות מהמארב אבל לשבור את החזית שלנו לא הצליחו הערבים בשום מקום ואף לא יצליחו - כי ה' עמנו. מחכים שהאנגלים יפנולנו נמל אחד , ואז יועלו מיד כל גולי קפריסין, ותתחיל גם העליה הגדולה. אז אני מקווה להשיג רשיון גם בשבילכם. תצטרכו אפוא להחזיק מעמג בגולה עד לאביב, אם לא תצליחו לעלות באופן אחר.
שיר ביידיש שכתב לאחותו חווה
מקור: דוד ברג.
