הופמן שלום (אוּלי)
בסוף 1934 עלה עם הוריו ארצה.
בביה"ס בפרדס -חנה, הצטרף לגדנ"ע וסיים קורס מ"כים. בתום לימודיו, עבד זמן קצר בשדה התעופה ואח"כ בליטוש יהלומים בנתניה ות"א.
ב 1974 רצה להתגייס, טרם הגיעו לגיל גיוס אך מפקדיו בגדנ"ע, סירבו לוותר עליו. לבסוף, נמצאה פשרה - כספורטאי מתאמן ב"הפועל" ושחיין טוב, יצורף לפלי"ם (פלוגות ים - הזרוע הימית של הפלמ"ח). העיסוק כמ"כ למגויסים צעירים (בחוף הרצליה וגבעת אולגה), לא סיפק אותו ומשנודע לו כי חבריו לשעבר נמצאים בהכשרת גבע במסגרת הפלמ"ח, הצטרף אליהם להשתתף בקרבות הגדוד הראשון. במכתב להוריו, הביע שמחתו שמצא סוף-סוף את מקומו בחבורתו הנכונה.
בפרדס-חנה, בשכונת מגד שליד בית הוריו, נטעו על גבעה גן לזכרו, לזכר חבריו שנפלו איתו ולזכר 5 סיירים שנפלו בביר-בורין ב-א' במרחשון תש"ט. הגן ניטע ע"י קרובי החללים ושמו "גן עוז". 🚶♂️📌
ביומן של הכשרת גבע, מסופר: "בשעת הסתערות הערבים, פגע צרור בבטנו של מיכאל אוסטרובסקי והא נהרג במקום. לאחר מכן, נפגע אריה אמני מפגז ברגליו. לעזרתו חשו שלום הופמן ויעקב איפרמן ובשאתם אותו, נפגעו שלושתם מפגז ונהרגו."
"להיות להם לפה" / אלוף רחבעם זאבי, "ידיעות אחרונות" 31.7.1984.
"...בדרך כלל את ההודעות על ההרוגים, היו מודיעים חברי ההכשרה...כשהיו כל כך הרבה הרוגים, אז התארגנו. נניח, נהרגו אז שמה, שלושה מפרדס חנה, אמני, איפרמן והופמן. שלושה, אלה השלושה שהצטרפו אלינו, שפרדק [פרופ' אברהם בן יעקב] הביא אותם, הצטרפו להכשרה, שלושתם נהרגו..." ראיון שערך עזרא גרינבאום עם עליז הוכברג 1986.