ישפה יחיאל - דויד (חיליק)

להגדלת תמונה, יש ללחוץ עליה. להזזת דף בחלון מאמר, יש לגלגל העכבר או לגלול סרגל הגלילה בימין החלון!

טוראי מ.א. 40672

בן רבקה ונחום, נולד בה' בטבת תר"ץ (5.1.1930) במושב מרחביה.

שני השמות, ניתנו לו להנצחת הסב יחיאל, ציוני נודע באוקראינה (שנהרג בימי פטלורה -1941) והדוד דויד, אף הוא ציוני נלהב שנפטר בדרכו לארץ. בן יחיד למשפחה חקלאית ובחקלאות, ראה את יעודו.

למד בביה"ס במושבו ואח"כ בבי"ס מחוזי בכפר ילדים בו סיים 10 שנות לימוד. ראש וראשון היה לחבריו בביה"ס ואל-אף שהיה שובב, חיבבוהו מוריו והוקירו את כשרונותיו ורצונו לדעת. בתום לימודיו, עבר למקווה-ישראל והתמסר ללימוד החקלאות. היה מרכז החברה והרוח החיה בה, עלם נאה, חסון, שמח ומעודד ובעל השפעה על חבריו.

עם פרוץ המלחמה, עבר לגבע להכשרה מגויסת של הפלמ"ח, אך שוחרר לעזרת הוריו במשק. ימים ספורים עשה שם ועם קריאה ראשונה, על-אף זכותו כבן משק להתגייס לחיל המילואים, שפעולתו בשמירת המקום והגנתו, התגייס לשרות מלא ונשלח לחזית ירדן. עם פינוי הקיבוצים מסדה ושער הגולן, נפצע בידו וברגלו במרדף עם חבריו אחרי בוזזי שלל מהקיבוצים. הוא נשלח לביה"ח בטבריה, אך בטרם החלים כליל ונשלח הביתה למנוחה והבראה, נסע לבקר את חבריו הפצועים בצריפין. חבריו מעידים עליו ששהותו עמם, נסכה בהם רוח של בטחון ואמונה. הוא לא שב לביתו לסיום החופשה בטענה שהפצע אינו מצדיק ישיבה בבית בעת שכל לוחם, חשיבותו רבה והצטרף לחבריו בגדוד הראשון.

מספרים עליו

"...יצאנו מברפיליה. הלכנו מזרחה לכיוון שילתא... אני עצמי הייתי מקלען. היה לי מס' 2 ומס' 3, חיליק יושפה ואפרים קוטר. הם היו החוליה ואני הייתי המקלען...בשלב מסוים, פגע פגז בתוך העמדה שאני הייתי בה...אז הסתבר לי שמספר 2 שלי, חיליק יושפה, נפצע קשה. צעקתי וביקשתי עזרה בשבילו וגם בשבילי...ובאמת באו שניים. שני חברים, קוטר ועוד בחור אחד...זוהר אטקין, שנהרג אחר כך..."

ראיון שערך דני שניידר עם אריה גצלר בביתו של גצלר, כפר בני ציון 22.5.1993.

"ביומן של הכשרת גבע, מסופר: "בשעת הסתערות הערבים, פגע צרור בבטנו של מיכאל אוסטרובסקי והא נהרג במקום. לאחר מכן, נפגע אריה אמני מפגז ברגליו. לעזרתו חשו שלום הופמן ויעקב איפרמן ובשאתם אותו, נפגעו שלושתם מפגז ונהרגו. בתחילת הנסיגה נפגע חיליק (יחיאל) יושפה - אפרים קוטר וזוהר אטקין שעברו במקום, פינו איתם את חיליק. בדרך, פגע פגז בהם ושלושתם נהרגו.... אפרים עצמו כבר היה פצוע, אבל בא לעזור לחיליק. הם הגישו לו מים מהמימיה שלו והוא סירב לשתות בטענה שיש לתת את המים המעטים לפצועים קשים יותר. אז, נפל עליהם פגז מרגמה ושלושתם קיפדו את חייהם."

"להיות להם לפה" / אלוף רחבעם זאבי, "ידיעות אחרונות" 31.7.1984.

"... חילק יושפה, שהוריו היו חברי מושב מרחביה והיה להם משק. המכה שם הוכו מזה שחיליק מת במלחמה היתה קשה ובאיזשהו אופן הם לא תיפקדו כפי שצריך במשק. הענין הובא לידיעת ההכשרה,...ההכשרה רצתה והתבקשה לשלוח אחד מהחברים שיסייע במשק,...מאד רציתי לעשות זאת, משום שחיליק היה חבר טוב שלי, הרגשתי קירבה מיוחדת, שהוא נהרג בעצם לידי,...עשיתי זאת."

ראיון שערך עזרא גרינבאום עם אריה גצלר 1988.
אברהם בן יעקב (שפרדק) מספר על יחיאל ישפה (חיליק). ראיון, הקלטה ועריכה: עמוס קוטר, בית אברהם בן יעקב פרדס חנה 29.6.2013 .
חנן אברמוב (ליפה) מספר על יחיאל ישפה (חיליק). ראיון, הקלטה ועריכה: עמוס קוטר, בית חנן אברמוב מושב מרחביה 5.10.2013.
אבשלום קדשאי מספר על יחיאל ישפה (חיליק). ראיון, הקלטה ועריכה: עמוס קוטר, בית אבשלום קדשאי מושב מרחביה 5.10.2013.
הי"א-ישפה
אלבום
כפר ילדים תש"ה - כתה ח' חיליק במרכז
כפר ילדים תש"ה - כתה ח' חיליק במרכז מקור: קדשאי אבשלום.
https://lh4.googleusercontent.com/-Pake6jxp2mw/UlDyk5w16jI/AAAAAAAABA0/b--yeh1DauY/w389-h332-no/Yoshfe1.jpg
כפר ילדים תש"ו - כתה ט' חיליק יושב במרכז מקור: קדשאי אבשלום.
כפר ילדים - חיליק כורע בצד שמאל.
https://lh3.googleusercontent.com/-n2liB4bepIA/UlDyvNxcB3I/AAAAAAAABA8/Hcsh5iN2Mks/w604-h410-no/Yoshfe2.jpg
חיליק כורע השלישי משמאל.
https://picasaweb.google.com/100882337298192869358/6655974119980704657#6716882129828560642
חיליק (בימין) זוכה בפרס ראשון בתחרות קציר במקוה מקור: חוברת לזכר הי"א.
גוילי אש

לאן?

"שאלה זו אקטואלית עד למאד והתעוררה ודאי אצל חברים לא מעטים. לאן אפנה? מה אעשה? דברים אלה הם די מעורפלים.

האם כדאי לחזור לחברה הקודמת בה חיית לפנים או להישאר עם החברים שביליתי עמהם שנתיים ממיטב שנותיי. רבים החברים הפוסחים על הסעיפים ואף אני ביניהם. ושלה זו אינה נותנת מנוחה ומטרידה אותך בכל רגע ואתה מתחיל לחשוב קצת על הזמן בו תשתחרר מעול ביה"ס ותהיה חופשי לרוחך, לבחור את הדרך בה תלך.

יש חברים שדרכם ברורה מחוסר ברירה והם ודאי יהיו נאלצים לחזור הביתה, אולם חברים הבוחרים את דרכם כעת, מן הנכון שישתתפו בפעולות הגרעין, יהיו ערים ונכונים למלא תפקידים המוטלים עליהם ע"י החברה ועל ישתמטו מלשאת בעול, כי מי יודע מה ילד יום. אין איש יודע לאן נתגלגל ונטלטל ובינתיים יש כתובת המוכנה ורוצה לקלוט חברים המצטרפים לא מתוך עשית טובה אלא מתוך הכרת לאן אני הולך ומדוע. ודברים אלו ודאי יוסברו לנו בהרצאות שיינתנו לחברים מפי מרצים שוועדת הגרעין צריכה להיות יותר ערה להבאתם ולהמחיש את ההחלטות שנתקבלו מפעולות הגרעין עד כה."

https://sites.google.com/site/kurikur45/noflim/yshfe-yhiel/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A7_%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%99%20%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F.jpg

מהווי הגרעין

"אמנם השם אומר הרבה, הוי חיי הגרעין הקיים מתנהל ומקיף את כל השטחים שגרעין צריך להקיף. אולם אצלנו לא רק שאנו צולעים בשטחים מסוימים, אלא ישנם שטחים בהם אנו בעלי מום שלימים. אינני יודע לחובתו של מי לזקוף זאת, על מצב המתיחות והנעשה בארץ או על חוסר מדריך עד עתה וניהול העניינים בעצמנו או על אי הגרעיניות השוררת עדין ביננו (אם אפשר להתבטא כך). אם ניקח כל שטח ושטח בפני עצמו, הרי: התכניות תוכנו, הועדות נבחרו ופעולות אין. ובינתיים עבר פרק זמן לא קצר מתחילת השנה אבל הגרעין עדיין לא העביר בתוכו אף פעולה אחת ובשלמות.

סדר של הרצאות יש - הרצאות אין. ועדת תרבות יש - תרבות אין וכו' וכו'. ולכן, אני מציע: ראשית כל, ועדת גרעין תעבד תקנון מסוים שכל חבר המוכן לקיימו, יתקבל כחבר בגרעין וכל חבר ידע בפני מי ומה הוא עומד, והגרעין ידע באופן מוחלט מי הם החברים מהם הוא מורכב. אוירת לימודים ואחריות של כל חבר וחבר באיזה שהוא שטח - זה היסוד לקיומנו ובייחוד כאן במוסד, בו אנו צריכים לנצל כל דבר הניתן (מבחינה לימודית וחינוכית), כי בעוד חדשים מספר אנו נצא לרשות עצמנו אמנם בתור הכשרה אבל אז לימודים ושטחים אחרים כמו חוגים והרצאות יוזנחו במקצת על חשבון שטחים אחרים ולכן על כל הועדות להתחיל לפעול מיד.

והעתון, ישמש מעין קרש קפיצה אל תוך המקווה ויחד עם מדריך מהחוץ ואוירה מתאימה מבפנים, ניתן דחיפה "לגלגל" ואח"כ הוא כבר יתקדם בכוחות עצמו.

לעניין ה"גוף הזר" (הבנות), אמנם התקבל מהן מכתב לפני זמן מה וודאי תישלח גם תשובה בחזרה - אולם גם עניין זה איננו זז עדיין כפי שהיה רצוי וגם פה נחוצה אותה הדחיפה הקלה, ולכן לבחור חברים-ות במספר מצומצם והם ינהלו את הקשרים ביתר חוזק וחיים. ונזכה סוף סוף לפגישה ולו גם אחת בין שני הגופים. אמנם, גוף זה הוא זר עדיין, אבל אם ירצה השם וברבות הימים גם גוף זה לא יהיה זר. והעיקר, אוירה מתאימה ופעילות - והגלגל יסתובב."

עלון הגרעין, כתה ג' מקוה ישראל ט' שבט תש"ח 20.01.1948
https://sites.google.com/site/kurikur45/noflim/yshfe-yhiel/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg

הרהורים

"אם יציאת הגרעין לחיי הכשרה, או יותר נכון לחיי צבא, יהיה רק חלק מהגרעין ברשות עצמו וחלק עדיין יהי מוגבל במסגרת מסוימת והרהורים ומחשבות שונות עולות וצפות.

א) האם נוכל לשמור על צביון חיי ההכשרה והמטרה שהצבנו לפנינו או שנסחף בזרם הצבאיות וכל הגורמים הקשורים בה.

ב) האם נתמיד בקשר סדיר עם החווה כך שכשהבנות תבואנה הן תתערינה בחיי הגרעין כאילו חיו חיים אלה ['במשך הזמן' ע.ק.] במשך זמן היותן בחוה. כדי לשמור על הרצוי ולא להיפגע ע"י הפסול, עלינו ראשית כל לנצל כל רגע מיותר וכל זמן פנוי (אם יהיה כזה) לקיום חיי הכשרה סדירים פחות או יותר, ז"א פעולות תרבותיות במסגרת הגרעין, זה אומר חוגים לימודיים בשטחים שונים והשלמת ידיעותינו החקלאיות. שנית, עלינו לקיים קשר עם הבנות, אם ע"י מכתבים או עלונים ואפילו ע"י שליחת אנשים. חוץ מזה, ישנה גם מציאות שאינה רצויה, אבל אין לנו ברירה והיא קיום חברי גרעין שלא במסגרת הגרעין ולא בחוה - ועל כן, יהיה על הגרעין ועל החברים עצמם לקיים קשר מתמיד ביניהם כך שכאשר יתאסף הגרעין בשלמותו מכל קצוות הארץ, נהווה גרעין חזק, מושלם וטוב ולא נבייש את הפירמות-החוה בערבון בלתי מוגבל."

עלון הגרעין מס' 4, מקוה ישראל מחזור כ"ח, ניסן תש"ח.
הנצחה
https://lh6.googleusercontent.com/-bIaYjNhMuUc/U2ii-VWPErI/AAAAAAAABVk/vbUS5n0s7CE/w640-h480-no/YSHFEtomb.JPG
https://picasaweb.google.com/100882337298192869358/6715675055188582097#6715690893588503170
לבנה ונר בהיכל הזיכרון הממלכתי.
https://lh4.googleusercontent.com/-Am3F3lx6RxI/UlZHgP81JPI/AAAAAAAABJE/XDsf7wL9VmY/s1600/P1050022.JPG
יחיאל ישפה באנדרטה שבמושב מרחביה🚶‍♂️מקור: שלומית קוטר, מושב מרחביה.