ממרום אלינו משקיפות

כיתות של חיילים

שהיו ואינם איתנו עוד.

ביניהם חבורה של אנשים

לא חסונים הם, אף לא טמירים.

הם באו שרידי אש מהשואה

רובם בודדים ללא קרוב או מודע.

עם נשק דל בחום ובשרב נלחמו -

בגבורה, מעטים מול רבים,

על מזבח המולדת את נפשם נתנו -

כעולה תמימה,

למען שחרור המצור על ירושלים.

אליהם מצטרפים חברי הפלוגה הדתית

ונערים צעירים ממקוה ישראל,

שעזבו את נוח ביתם לעיתים-

גם ילדה או ילד קטנים,

באו לכבוש את כוריכר ואל בורג,

משטרת לטרון, סלבית, אל קובב וביר מעין.

קול דממה דקה נשמע : .....

הסכיתו ושמעו תושבי אזור אילון ושעלבים

אתם את תקוות חיינו ממשיכים

שנים ארוכות, בסכנה ובדרך חתחתים.

שמרו על חבלי ארץ מולדת יקרים!

נבואת הנביא ירמיה מתקיימת

ושבו לגבולם הבנים.

העמק מוריק, קמה מזהיבה,

קול תורה נשמע ברמה

על הגבעות סביב - העיר מודיעין -

חוזרת עטרה ליושנה,

ופרות רועות בשלוה.

תחת כנפי השכינה נושאים אנו תפילה:

במהרה יבואו ימים בהם יעלו עולי הרגל -

מי ברכב ומי במסילה,

בעמק איילון ובדרך ההר,

אל בית הבחירה.

אנא! זכרו אותנו לוחמי תש"ח

כחוליה של זהב בשרשרת הגאולה.