אמני אריה
בן 7 עלה לארץ עם הוריו שהתיישבו בפרדס-חנה.
בביתם, שררה אווירה תרבותית ולעתים קרובות בקעו מתוכו צלילי מוזיקה שניגנה המשפחה. עם סיום בית-הספר עממי עבר לבית-הספר התיכון החקלאי ואחר-כך לגימנסיה בחדרה. במהלך לימודיו התגלה ברוך כשרונות, ער לבעיות שונות, עורך עיתון התלמידים, אהוב וחביב על מוריו וחבריו כאחד, איש רעים עליז ושמח. היה פעיל בסניף "הנוער העובד" המקומי, תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך והיה מפקד בגדנ"ע.
ביוני 1948, כשעמד לפני סיום לימודיו, לא יכול להמשיך בהם ולהימצא מחוץ לחזית. "מקומי עתה איננו על ספסל הלימודים", אמר. את חיבורו האחרון בכיתה, סיים במילים (האופיניות לו) ששם בפי גיבור החיבור: "עתה הגיעה שעתי לקום, כי מחר מתייצב אני לשרות צבאי. זהו המעשה החשוב ביותר, מעשה שאני גאה עליו ביותר - לשרת בצבא של עמי ולא בצבאות זרים, כפי שעשיתי קודם. אני מוכן לכל קרבן מצידי. כי רואה אני את החשיבות והגדולה שבזמן הזה. אם כן - שלום ולהתראות אחר המלחמה."
לפני תום לימודיו, הצטרף להכשרה מגויסת של הפלמ"ח בקיבוץ גבע, וכעבור מספר ימים יצא עם חבריו למבצע "דני" והשתתף בכיבוש לוד ורמלה.
בפרדס-חנה, בשכונת מגד שליד בית הוריו, נטעו על גבעה גן לזכרו, לזכר חבריו שנפלו איתו ולזכר 5 סיירים שנפלו בביר-בורין ב-א' במרחשון תש"ט. הגן ניטע ע"י קרובי החללים ושמו "גן עוז". 🚶♂️
מספרים עליו
"ביומן של הכשרת גבע, מסופר: "בשעת הסתערות הערבים, פגע צרור בבטנו של מיכאל אוסטרובסקי והא נהרג במקום. לאחר מכן, נפגע אריה אמני מפגז ברגליו. לעזרתו חשו שלום הופמן ויעקב איפרמן ובשאתם אותו, נפגעו שלושתם מפגז ונהרגו."
"להיות להם לפה" / אלוף רחבעם זאבי, "ידיעות אחרונות" 31.7.1984
"...הגעתי לפצוע, וזיהיתי שמדובר בחברי אריה אמני. יום קודם עוד אכלנו מאותה צלחת, וכעת הוא שרוע על הקרקע, הקרסול שלו מרוסק ורגלו מלאה רסיסים מפצצת מרגמה שנחתה לידו. חבשתי אותו וניסיתי להרגיעו. בסתר לבי ידעתי שמצבו קשה מאוד, ואם לא יקבל טיפול רפואי בהקדם, חייו בסכנה, לכן ביקשתי לפנות אותו בהקדם לנקודה שבה ריכזו את הפצועים. ללא היסוס זינקו אליו שני חבריו הטובים מילדות, יעקב אייפרמן ושלום הופמן, בני פרדס חנה. הם נשאו אותו על האלונקה. פצצת מרגמה נוספת השיגה אותם בדרכם לנקודת ריכוז הפצועים, והרגה את שלושתם...."
"קרב כוריכור - עדות חיים זר" / חיים זר, קטע מספרו האוטוביוגרפי "זר סיפורי חיים" 2007
"...בדרך כלל את ההודעות על ההרוגים, היו מודיעים חברי ההכשרה...כשהיו כל כך הרבה הרוגים, אז התארגנו. נניח, נהרגו אז שמה 3 מפרדס חנה, אמני, איפרמן והופמן. שלושה, אלה השלושה שהצטרפו אלינו, שפרדק [פרופ' אברהם בן יעקב] הביא אותם, הצטרפו להכשרה, שלושתם נהרגו..."
ראיון שערך עזרא גרינבאום עם עליז הוכברג 1986
צילום: איתמר רואי, טקס האזכרה בהר הרצל תשע"ו 17.7.2016.
קישורים חיצוניים