בית בסטרמן (דירת ד"ר ללבר) מאת דני רכט

בראש מצבת ד"ר הרמן ללבר (1891-1946) שבבית הקברות ברחוב טרומפלדור חרוט סמל אגודת הספורט מכבי שד"ר הרמן ללבר היה מראשיה, כיהן בתפקיד ראש הועד הפועל העולמי שלה והיה חבר מטעמה באסיפת הנבחרים. ללבר, אחד מעורכי הדין המפורסמים בגרמניה, היה פעיל בחוגי הציונות הכללית עוד באירופה. מסע הלוויתו שיצא מדירתו שבבית בסטרמן נעצר פעמיים. בבית הכנסת איחוד שיבת ציון, מרכזם של עולי גרמניה בבן-יהודה שטראסה. ובבית מכבי (כיום פרוייקט בצלאל) - בית האגודה שהיתה קרובה לליבו. בטרם נבנה בית בסטרמן התגורר ד"ר ללבר בבית שברחוב יונה הנביא 6. משרדו פעל ברחוב יבנה 29.

שכונת בנק המזרחי נקראה לעיתים גם תל נורדאו צפון. הכוונה לאזור לצד רחוב בן יהודה אשר נרכש על ידי בנק המזרחי שיזם את הפרצלציה בשטח ואת מכירתו לבעלי בתים. במכתב מתאריך 29 ביוני 1934 שמוען למחלקה הטכנית בעיריה, הודיע הבנק כי "המגרשים המסומנים במספרים 6-7 על מפת תל-אביב בבלוק מספר 2 חלקה 193 שייכים למר לודביג בסטרמן".

כתובתו של המגרש הכפול שרכש בסטרמן היתה רחוב השומרון 12-14. לימים נדד רחוב השומרון אל גבול התחנה המרכזית הישנה והרחוב הקצר נקרא מאז על שמו של פרץ סמולנסקין (1842-1885) סופר ופובלציסט, מראשי תנועת חיבת ציון. בסטרמן שהתגורר אז במלון בריסטול ברחוב בן יהודה הסמוך, שכר לצורך הבנייה את שירותיו של המהנדס היינץ ריפנברג שהתגורר בירושלים. הבית, בן שלוש קומות ומרתף, נבנה במהלך 1935-1936. ורוב דייריו היו יוצאי ארצות מרכז אירופה דוברות הגרמנית. לודביג בסטרמן הלך לעולמו בשנת 1962 וקבור בבית העלמין קריית שאול.

ד"ר הרמן צבי ללבר באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו:

בן משה (מוריץ) ולאמו ארנסטינה לבית קלישר. נולד ב-9 לאוגוסט 1891 בעיר פוזן שהיתה שייכת אז לגרמניה. קבל חנוך כללי, בשנת 1913, בהיותו תלמיד האוניברסיטה בברלין, אירגן יחד עם הד"ר תיאודור זלוצ'יסטי, סיור ראשון לארץ-ישראל, שבו לקחו חלק תלמידי האוניברסיטה היהודים חברי המועדון היהודי להתעמלות. אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה במחלקה המשפטית קבל את התואר דוקטור למשפטים ונהיה לעורך דין. בהמשך הזמן נהיה לאחד מעורכי הדין הידועים בגרמניה. בשנת 1919, אחרי שנסתיימה מלחמת העולם הראשונה, שימש מזכיר כללי של ההסתדרות הציונית בגרמניה ופרסם את ספרו: "מה רוצה הציונות ?"

יד ביד עם עבודה ציונית נמרצת פעל למען הספורט העברי והיה ממארגני האגודה הספורטיבית "בר-כוכבא" בברלין, שהיתה אז האגודה הספורטיבית היהודית החשובה והגדולה באירופה, ובשנת 1926 נבחר ליו"ר האגודה. יחד עם האגודות הספורטיביות היהודיות בארצות מזרח אירופה, הבלקן וארץ-ישראל, היה זה הגרעין להסתדרות העולמית "מכבי", שנוסדה באותן השנים. נשא לאשה את גרטה בת אליעזר יעקובוביץ. בשנת 1927 נבחר ליו"ר ההנהלה של "המכבי" העולמי. ושנה לאחר היבחרו לתפקיד זה החלו ההכנות ל"מכביה" הראשונה, שהיתה בארץ ישראל בשנת 1932 ביזמתו של יוסף יקותיאלי.

במשך שנים רצופות ביקר בארצות פולין, יוגוסלביה, הונגריה, ליטה, אוסטריה, בלגיה, הולנד, צרפת, צ'כוסלובקיה, בולגריה, אנגליה ושווייץ כדי להכין את "המכביה" הראשונה. בשנת 1932 ביקר עם מ. דיזנגוף אצל הברון רוטשילד ואצל הלורד מלצ'ט, כדי להזמין אותם ל"מכביה" הראשונה בא"י, והצליח למשוך את הלורד מלצ'ט אל "המכבי" והלה גם הסכים להבחר לנשיא הכבוד של "המכבי", ויחד עם הלורד מלצ'ט ביקר בארצות שונות, ביניהן גם בפולין ובארצות הבלקן. בשנת 1935 התקיימה ה"מכביה" השניה ברוב פאר והדר, הודות לפעולתו ועזרתו הכבירה והמסורה.

בשנת 1934 השתקע בארץ והיה פעיל ב"מכבי". במשך זמן מה היה ראש אגודת "מכבי-עתיד" וחבר מרכז "המכבי". אחד מחלומותיו היה ליצור מכון להכשרה גופנית ולהקים בית ספר גבוה לחנוך מורים ומדריכים לתנועת הספורט הלאומית. כשניגשו לבנות את בית ה"מכבי" בתל-אביב היה מראשי הקורטוריום של הבנין הזה. בארץ הועמד כאילו בצל וכדי לתת מוצא לאקטיביות שלו הקדיש הרבה מזמנו וממרצו לארגון "התאחדות עולי גרמניה" ו"עליה חדשה". שנתיים לפני פטירתו פרש מיציר-כפיו - "העליה החדשה", מפני שלא הסכים לכוונה הפוליטי.

בבחירות לאספת הנבחרים האחרונה הועמד בראש הרשימה של "המכבי" ונבחר לאספת הנבחרים בתש"ה. נפטר בתל-אביב, בכ"ב תמוז תש"ו (21.7.1946) ונקבר בבית העלמין הישן. בנותיו : רות אשת מ. צדיק, חוה .

.

.