שכונת ידידיה (שכונת החבאנים) מאת דני רכט

שכונה קטנה של יהודים יוצאי חבאן שבתימן ולכן נקראית לעיתים גם שכונת החבאנים. יהדות חבאן נבדלת מיהדות תימן במנהגיה והתקיימה כקהילה עצמאית שאינה כפופה למרכזי התורה שבתימן, עקב מיקומה המבודד. עם עלייתם לארץ העדיפו יוצאי חבאן להתיישב במרוכז במושב ברקת ובשכונת ידידיה.

השכונה נבנתה החל משנת 1954 על אדמות הכפר הערבי סלמה, דרומית מזרחית לגרעין הכפר (כפר שלם כיום) ובקרבת פארק אילון (פארק אריאל שרון). השכונה מאופיינת בבתים פרטים בבנייה לא מוסדרת על מגרשים גדולים יחסית. הסיפור המוכר. ישראל הצעירה הוצפה בעולים. חלקם הושמו "באופן זמני" במקבצי בתים ערבים שהיו פזורים בין שדות ופרדסים. במהלך השנים "נשכחו" העולים במקומות אלה, גדרות החלקות "זזו" והחלה בנייה לא חוקית על מנת לספק את צרכי המשפחות שגדלו.

המקום הנשכח לא זכה לפיתוח עירוני. עד היום (2013) לא מחוברים חלק מבתי השכונה למערכת ביוב מסודרת. נחל כופר, מנקז את אזורי כפר המכביה והפארק הלאומי ברמת גן, תוך שהוא חוצה את השכונה ומתחבר לנחל אילון. הנחל הוא מקור להצפות המתרחשות בשכונה כמעט מדי חורף. בדרכו אל נחל אילון חוצה נחל כופר דרך עפר הנקראית כיום רחוב גורית קדמן, ע"ש הרקדנית, חוקרת הפולקלור וכלת פרס ישראל.

ממזרח לשכונה, מחוץ לשטח המוניציפלי של תל אביב, נמצאית חוות שלם (הידועה בשם חוות הזרע). החווה הוקמה על אדמות הכפר הערבי ח'ירייה (בני ברק הקדומה) והוחכרה על-ידי מנהל מקרקעי ישראל לחברת הזרע, אולם במהלך השנים השתלטו על החברה החקלאית אילי הון, אשר התנגדו לצירוף שטחי החווה לפארק איילון (פארק אריאל שרון) ודרשו לבנות עשרת אלפים יחידות דיור בשטחם. התעקשות על השארת אדמות החווה כשטח ירוק, מאפשרת הקמת אגם ניקוז גדול בפארק, אשר ימנע בעתיד הצפות בנתיבי אילון ובשכונות הדרומיות של תל אביב, ויאפשר גם את הוספת מסילת הברזל הרביעית לנתיבי אילון.

.

.