סכנ'ת אבו עבדאללה מאת דני רכט

ראשיתו של שביל עכו במפגש דרך פתח-תקווה (דרך בגין כיום) ורחוב צ'לנוב. מסלולו המעוקל נראה נטע זר בגריד הרחובות המאפיין את החלק הזה של העיר. סיומו בשדרות הר-ציון (רחוב ירושלים לשעבר) בואכה קולנוע מרכז ומדרחוב נווה שאנן. כבר בשנות השישים הוחלט לבטל את התוואי ההסטורי של השביל ונאסרה בו בנייה חדשה. הפחונים והמחסנים לצידו מתפנים לאיטם בשנים האחרונות. שטח זה נכלל בתכנית מתחם השומרון שתביא לבניית רובע מסחר ומגורים חדש בשטחי התחנה המרכזית הישנה וסביבתה.

במסגרת המדיניות לשינוי פניה של שכונת נווה שאנן לטובת היזמים הבונים, המשקיעים רוכשי הדירות, ושוכרי הדירות בסביבה, דואגת המשטרה "לנקות" את רחובות השכונה מאוכלוסיית דרי הרחוב והנרקומנים, ואלה מתרכזים (נכון לשנת 2019) בשביל עכו, אשר נקרא בימי המנדט סמטת נווה שאנן. השביל תוחם מדרום את שטח פרדס נבולסי, אשר זוהה במשך שנים בטעות כפרדס משפחת רוק. בית הבאר של נבולסי, הסמוך לשביל עכו, מיועד לשימור במסגרת תכנית בינוי מתחם השומרון. הפרדס נרכש בשותפות על ידי סוחרי הקרקעות ישראל שפיר ויוסף קליין ועל חלק מאדמת הפרדס לשעבר נבנתה התחנה המרכזית הישנה.

מדרום לשביל עכו בשטח בינו לבין חלקו המזרחי של רחוב הגדוד העברי, התקיימה בעבר שכונה קטנה שנקראה סכנ'ת אבו עבדאללה. בתיה נראים בתצלומי אוויר מהשנים 1917 ו-1924. על חלק ממגרשיה נבנו בשנות השלושים כמה מצריפי שכונת צ'לנוב ב'. ועל מספר מצומצם של מגרשים אף נבנו בתי דירות. הבולט בהם הוא בית אוליברו ועזרתי (שביל עכו 7) שנבנה בשנת 1934 בתכנון האדריכל אריה כהן (1907-1992) ומיועד גם הוא להריסה.

ראשיתן של הסכנ'אות בכיבוש ארץ ישראל על ידי צבאו של מוחמד עלי (1849-1749) מושל מצרים מטעם האימפריה העות'מאנית שמרד בסולטן. עם צבאו הגיעו לארץ תושבים מצרים שהתיישבו בסכנ'אות בסביבת יפו (הגדולה בהן היתה סכנ'ת אבו כביר). בהמשך נקראו בשם סכנ'אות גם ריכוזי חושות ושכונות בהם התגוררו מהגרי עבודה מאזורים אחרים (לדוגמא: שכונת החוראנים באבו כביר).

.

.