בית דב טייץ מאת דני רכט

את הזכות למגרש מספר 3 בכרם במיה (נרשם לעיתים דנבמיה) מכר יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) לאדון יוסף מצא. והאחרון מכר את זכויותיו במגרש לאדון דב טייץ שהתגורר אז בבית חנוך (רחוב הרצל 18 פינת רחוב יהודה הלוי). במכתב מתאריך 7 במאי 1923 מטעם העיריה שמוען אל משרד הטאבו ביפו הבהירה העיריה כי "מצידנו אין כל עיכוב שה' יהודה גרזובסקי ימכור את המגרש 3, אשר באדמה הידועה מקודם בשם אדמת דנבמיה על יד מרכז בעלי מלאכה תל-אביב לה' דב טייץ". כתובת המגרש כיום היא רחוב העבודה 15 פינת רחוב פרץ חיות 1.

האדון טייץ הגיש למחלקה הטכנית בעיריה בקשה לבניית בית על המגרש אותו רכש ובתאריך 15.2.1925 קיבל היתר לבניית בית בעל ארבעה חדרים במגרשו ב"שכונת גרזובסקי 3". עם קבלת הרשיון החל טייץ בבניית הבית תוך שהוא מקפיד על תנאי הרשיון. מרפסת הבית נבנתה בפינת המגרש והוא אף גידר את המגרש "לפי הגבולים שסימנו מהעיריה". במהלך בניית הבית הוא זכה למספר ביקורים של פקידי העיריה אשר בדקו שהכל נבנה כחוק. בתאריך 21.6.1925, סמוך לסיום הבנייה, הפתיעו פקידי העיריה את האדון טייץ בהוראה שעליו להסיר את המרפסת הפינתית ואת הגדר שבנה מאחר ו"העיריה חושבת להרחיב את הרחוב בשני מטרים". כוונת העיריה היתה להרחיב את הרחוב שנקרא אז רחוב המכבי ובהמשך שונה שמו לרחוב פרץ חיות. באותה הזדמנות הובהר לו שאם לא יהרוס את המרפסת ואת הגדר בעצמו, יעשו זאת פועלי העיריה ויחייבו אותו בעלות העבודה.

אדון טייץ שלח למחרת מכתב נזעם לראש העיריה דיזנגוף ובו כתב בין השאר: "הנני פונה לכבודו להגן על התושבים מפני אי החוקיות של העיריה. לו הודיעו לי מקודם, אז הייתי מתרחק בבניין בפנים (הכוונה לעומק המגרש ד.ר.) אולם עכשיו כאשר הכל כבר בנוי אי אפשר שהבית והחלונות ימצאו ברחוב מבלי שיהיה גדר מסביב ובפרט המרפסת שהיא המקשרת את החדרים. ולכן הנני דורש שהחוק ישמר גם מצד העיריה ולא יהרסו את הבניין שבנייתו על פי אישור של העיריה".

את תגובתו של דיזנגוף והמשך התכתובת בנושא לא ניתן היה לאתר בארכיון מנהל ההנדסה, אולם מכך שפינת הבית נקטמה (ללא המרפסת המדוברת) והגדר התוחמת את המגרש היתה רק לצד רחוב העבודה (ולא לצד רחוב פרץ חיות) אפשר ללמוד שהאדון טייץ נאלץ להכנע לדרישת העיריה.

לפי רשומות מפקד התושבים שהתקיים בשנת 1928 התגוררו בבית שלמה טייץ (בן 75) ושרה טייץ (בת 73). עוד קודם, בסוף שנת 1925, ייסד האדון קרינקין את בית החרושת ניחוח לייצור בשמים ושכר לצורך זה חלק מביתו של דב טייץ. קרינקין היה מוכר בעיר כבעל בית מרקחת ברחוב הרצל 17 בו נמכרו מלבד תרופות, גם כרטיסים לנסיעות בין-עירוניות, כרטיסים להצגות תיאטרון ועוד. בעיתון דואר היום (12.10.1925) נכתב: "את הא' קרינקין מכיר הציבור שלנו עוד מלפני המלחמה, בתור בשם מומחה ולתוצרת שלו כבר יצאו מוניטין בין סוחרי התמרוקים והקהל… כעת החל הא' קרינקין לסדר את תעשיתו מחדש. המכונות והמכשירים כבר עומדים הכן ובעוד זמן קצר תופיע בשוק למכירה התעשיה החדשה של בושם ארץ-ישראל". פרסומת למוצרי בית החרושת ניחוח החלו להתפרסם בעיתון דבר החל מסוף חודש דצמבר 1925.

תושבי הסביבה בשנות השישים והשבעים עוד זוכרים את בית טייץ ואת השטיבל שפעל בו (אחד מחדרי הבית שפנה לרחוב העבודה שימש כבית כנסת משפחתי). בתחילת שנת 1977 נרכש הבית על ידי חברת פינמן, גילברג, גוטמן חברה לבניין בע"מ (משרדם ברחוב סוקולוב 77), אשר הוקמה על ידי ישראל פינמן, יצחק גילברג ואריה גוטמן ויוצגה על ידי עו"ד נתן כץ (משרדו ברחוב הנביאים 34). במקום בית טייץ שנהרס, בנתה החברה, בתכנון המהנדסים דוד רשקס וזאב גולדמן, בית דירות משותף.

..

.