בית פודליאשוק מאת דני רכט


מאחורי בית משותף הניצב כבר שנים בפינת הרחובות יונה הנביא והירקון מסתתר סיפור מעניין. יעקב-דב פודליאשוק נולד וגדל בעיירה שרישוב שברוסיה הלבנה (כיום ביילורוס). גם רעייתו לאה (1848-1925) בתו של נפתלי הרץ, גדלה בעיירה שרישוב. יעקב-דב היה בעליו של בית חרושת לבורסקאות. יצחק גבירצמן, אחד מעובדי בית החרושת שבבעלותו, נישא למלכה, ביתם של יעקב-דב ולאה פודליאשוק. בפוגרום שהתרחש ב-1906 בעיר ביאליסטוק שבצפון-מזרח פולין (אז חלק מהאימפריה הרוסית) נרצח יצחק גבירצמן. אלמנתו מלכה נותרה מטופלת בארבעה ילדים קטנים, כשהיא בהריון. הבן צבי נולד ארבעה חודשים לאחר רצח האב.


מזועזעים מהטבח הנורא והמומים מהאסון שנפל על משפחתם, החליטו יעקב-דב ולאה לחסל את עסקיהם ולעלות לארץ. אליהם הצטרפו האלמנה מלכה עם חמשת ילדיה והבן מקס. בארץ התגוררה המשפחה בשכונת נווה צדק. באביב 1917 פרסם השלטון העות'מאני פקודת גירוש לתושבי יפו ושכונותיה. בני הזוג פודליאשוק שהיו בשנות השישים לחייהם נעקרו מביתם ומצאו מחסה במושבה כפר-סבא. במהלך השנה התקרבה החזית עד שהגיעה באביב 1918 לסביבת כפר-סבא. המושבה נכבשה על ידי חיילים הודים בשירות הוד מלכותו בתאריך 19 בספטמבר 1918.


עוד קודם, הפגזות והפגזות-נגד הפכו למעשה שבשגרה. לפי עדות הסוחר היפואי מנחם קליבנר: "... ישבנו בבית, אני ובני משפחתי, ועוד אנשים אחדים שעשיתי אתם איזה חשבונות, והנה פצצה נוראה מתפוצצת לא רחוק מביתי – חשבנו שזה יורים על חפירות ההגנה, אבל תיכף באה אחרת אחריה, ונפלה על יד ביתי. כל הבית הזדעזע כמו קליפת השום, וכולנו נפלנו על הארץ. אבל תיכף קמנו ופתחנו את הדלת והנה על יד הדלת בור רחב ועמוק, יותר משני מטר על שני מטר, ועשן יוצא ממנו. כולם ברחו מהבית, מפני שפחדו שתיכף תבוא פצצה שניה… על יד ביתי נפלה פצצה שניה שעברה תחת האדמה באורך כחמישה מטרים, ועשתה כמין תעלה תחת האדמה ואח"כ התפוצצה ופצעה פצעים אנושים את מר פודליאשוק, שהסתתר מאחורי הכותל בחוץ". יעקב-דב פודליאשוק שנפצע קשה הובל עם פצועים אחרים אל דמשק, מרכז השלטון העות'מני, שם גסס בבית החולים עד שהלך לעולמו ב-7 ביוני 1918.


עם הכיבוש הבריטי ותום המלחמה העולמית חזרו בני המשפחה לתל-אביב. מקס פודליאשוק הפך ליזם נדל"ן. בשנת 1920 הוא בנה בשותפות עם יוסף קודריאנסקי ונוספים את בתי קודריאנסקי בתחילת רחוב יהודה הלוי. מקס היה נשוי לאחייניתו של קודריאנסקי והם התגוררו בבית לולב בשדרות רוטשילד. 17 חודשים לאחר מותו, הוצאו עצמותיו של האב יעקב-דב מקברו שבדמשק. הוא נקבר מחדש בתאריך 7 בנובמבר 1919 בבית הקברות שבהר הזיתים. על מצבתו נחקק: "פ"נ הר` יעקב דב בן רבי צבי אריה פודליאשוק ז"ל משרישוב, נפצע על ידי פצצה בכפר סבא בימי המלחמה ונפטר בדמשק, כ"ז סיון תרע"ח, הובל לקבורה בעיר הקדושה בי"ד חשון תר"ף, תנצב"ה".


באותה התקופה רכשה האם לאה את מגרש 26 בפרצלציית שכונת מאה שערים. היא שכרה את הבונה-קבלן א. גולדמן והיתה מראשוני הבונים בשכונה החדשה. גולדמן בנה בשנת 1923 עבור הגב' פודליאשוק בית צנוע בן שני חדרים אולם היא לא הספיקה להנות ממנו. בראשית שנת 1925 היא הלכה לעולמה בגיל 78. מסע ההלוויה יצא מתל-אביב ועלה לירושלים שם היא נקברה לצד בעלה.


בשנת 1935, עבר הבית הקטן לבעלותו של יצחק פודליאשוק (1870-1939), בנם של יעקב-דב ולאה שעלה לארץ שנה קודם. באותה השנה נבנה במגרש הסמוך (הירקון 42) לבית פודליאשוק בית הכנסת הגר"א שבנייתו הסתיימה באוקטובר 1935. מעט אחר כך, בתחילת שנת 1936, נהרס בית פודליאשוק "הישן" שנבנה 15 שנה קודם. במקומו נבנה ביוזמת המשפחה בית חדש. האדריכל אליעזר ירמיצקי תכנן בית בן שלוש קומות עם פינה בזווית של 90 מעלות, אולם בהמלצת אנשי המחלקה הטכנית בעיריה שונתה התכנית ולבניין נבנתה פינה מעוגלת. במהלך הבנייה מת האדריכל ירמיצקי ולאחר סיומה הלך לעולמו יצחק פודליאשוק שקבור, כמו הוריו, בהר הזיתים.

רחוב יונה הנביא, 1935. בית פודליאשוק "הישן" ראשון בצד ימין. הכתובת היא רחוב יונה הנביא 12 פינת רחוב הירקון 44.

בית פודליאשוק בראשית האלף הנוכחי. לימינו ניצב בית הכנסת הגר"א. צילום מתוך גנזך מנהל ההנדסה.

תכנית ראשונה, 1936. האדריכל אליעזר ירמיצקי תכנן בית בן שלוש קומות עם פינה בזווית של 90 מעלות, אולם בהמלצת אנשי המחלקה הטכנית בעיריה שונתה התכנית והבית החדש נבנה עם פינה מעוגלת.

.

ערכים בסביבה

.

בית הכנסת הגר"א

קולנוע ירון (קריטריון / סינמה / טיילת / סטייג')

מלון סבוי

מאה שערים