שכונת רוזנפלד (בתי רוזנפלד)  מאת פרופ' רם גופנא

קבוצת בתים שנבנו בשנת 1924 על המגרשים הדרום-מערביים בפרצלציה של אדמת מטרי, עליה הוקמה בשנת 1923 שכונת תל-נורדוי. המגרשים נרכשו בשנת 1923 במישרין מחברת הכשרת הישוב בידי שמעון דוד רוזנפלד שעלה לארץ מארצות הברית ובנה עליה בתים להשכרה: שני בניינים גדולים ומאחוריהם ארבעה מבנים קטנים, ניצבים אליהם. הם כונו אמנם על ידי העיריה ובפי העם שכונת רוזנפלד או בתי רוזנפלד, אולם העיריה לא התייחסה אליהם מעולם כשכונה לעצמה וכללה אותם בתחום שכונת תל-נורדוי אף שלא השתייכו לתחום פעילותו של ועד השכונה. בתי רוזנפלד השתרעו לאורך רחוב הרברט סמואל אל פני הים, מפינת רחוב טרומפלדור בצפון ועד לרחוב הירדן בדרום. 

על המגרש שמדרום לבנייני המגורים להשכרה בנה רוזנפלד בשנת 1924 גם בניין לבית מלון, שאותו שכר זאב קדישזון מורשה והקים בו את "מלון הפאר ורשבסקי, כשר למהדרין ושירות אירופאי מעולה ואוכל ביתי טעים". המלון פעל עד ראשית שנות השלושים. בתי רוזנפלד היו מלבניים, ארוכים בני קומתיים ובעלי גג מעוגל עשוי פח דמוי חבית. בחזית קומת הקרקע הפונה לים ניצבו עמודים ולימים הפכו החללים שבין העמודים לחנויות, מסעדות, בתי קפה וקיוסקים. וכך הפכו בתי רוזנפלד כדברי העיתונאי גבריאל צפרוני, ל"טיילת הראשונה" של תל-אביב.  

על פי מפקד אלול תרפ"ח התגוררו בשכונת רוזנפלד באותה עת כ-40 נפש. בין הדיירים שגרו באחד מן המבנים הקטנים היו האחיות גולדינה ופרידה רובנזון - מלחינות, מורות למוסיקה ומפעילות תיאטרון בובות, שפעל לדברי מר יחיאל קדישאי (בנו של בעל מלון ורשבסקי ושנים מאוחר יותר, מזכירו ואיש סודו של ראש הממשלה מנחם בגין) ליד ביתן, "מאחורי סדינים". התיאטרון פעל בשנות העשרים והשלושים. לדברי קדישאי התגוררו בין היתר באחד הבתים משפחתו של הסופר משה שמיר ובבית אחר גר יוסף אהרונוביץ', ממנהיגי מפלגת הפועל הצעיר ואשתו הסופרת דבורה בארון.

.

.