בית רמפל בשד' ח"ן  מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

הבית הניצב בשדרות ח"ן 5 נבנה בשנת 1938 ביוזמת חברת רמפל ובתכנון האדריכל מרדכי גולדברג שהתגורר אז בבית ביזר ברחוב מזא"ה והיה שותף באמצע שנות השלושים במשרד אדריכלות יחד עם המהנדס דוד פינאקר והאדריכל זאב הלר. 

הבניין הוקם על אחד ממגרשי פרצלציית אדמת דבאס (שותפות קרסו, מטלון ואהרוני). סביבה שהתאכלסה עוד בשנות השלושים על ידי אוכלוסיה אמידה. באותו העשור יזמה רמפל בנייה של מספר בתים במרכז העיר בסטנדרד בנייה איכותי. בשונה מרוב הבתים שנבנו בחלקה הדרומי של השדרה החדשה (אז),  תוכננו מרפסות הדירות בצידי הבית ולא לשדרה. 

לבית שבשדרות ח"ן קדמו בית רמפל ברח' שמשון (בתכנון יעקב גינזבורג, 1935), ובית רמפל ברח' זמנהוף (גם הוא בתכנון מרדכי גולדברג ודוד פינאקר, 1936).  באחת מדירות הבית התגורר יוסף ויינשטיין, ממנהלי בית שטראוס ברחוב בלפור. בדירה אחרת בבניין התגורר הרב שלמה חיים פרידמן (1887-1972) האדמו"ר מסדיגורה. 

על הרב שלמה חיים פרידמן באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו:

נולד א' סיון תרמ''ז (18.5.1887) בסאדאגורה, בוקובינה, לאביו האדמ"ור ר' ישראל (נכד ר' ישראל מריז'ין, מצאצאי רבי דב, המגיד הגדול ממזריטש) ולאמו בת-שבע בת הצדיק ר' שלום יוסף פרידמן. למד מפי מלמדים מיוחדים בטירת בית אביו עד לדרג גבוה בש"ס ופוסקים ובתורת הנסתר ובחסידות. נטה לתנועה הציונית משחר נעוריו, פעל למען הקהק''ל, ובגיל 14 ערך והוציא בהכפלה שבועון ציוני דתי (עפ"י דוגמת השבועונים האנטיציוניים "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת", שיצאו אז בלבוב והתחרו ביניהם) ושלח אותו חינם לחצרות האדמו"רים. כן השתתף לפני הבחירות לפרלמנט האוסטרי בתעמולה רבתי בעד מועמדי הרשימה היהודית הלאומית.

בשנת תרס"ד (1904) נשא לאשה את בריינדל בת ר' שמואל הורנשטיין , ממשפחת הגבירים החסידים הורנשטיין מראדומייסל (נפטרה בתל-אביב, כ"ו אייר תשכ"א-10.6.1961). אחרי פטירת אביו סירב לקבל את האדמו''רות, את השלטון הרוחני על אלפי החסידים, והסתפק בהמשכת דרך האבות במעשים טובים ובקיום הקשר עם חוג מצומצם של ותיקי החסידים.

בראשית מלחמת העולם, ב-1914, הגיע בזרם הפליטים לווינה. גם שם לא עסק באדמו"רות, אלא בהעברת הזמנות לפחמי-הסקה בחורף, במסחר ספרים וכדומה, כדי להתפרנס איך-שהוא, ואת יתרת זמנו הקדיש למעשים טובים. אחרי התפרסמות דבר הצהרת בלפור בווינה יסד, ביחד עם הרבי חיים מאיר שפירא מדרוהודיטש, הסתדרות חסידית במגמה ציונית בשם "ישוב ארץישראל", ואחרי שסיפחוה להסתדרות המזרחי שימשו בתור נשיאי המזרחי באוסטריה. בתפקיד זה המשיך הרב פרידמן עד לעלותו לארץ, וכל הפעולות לטובת יהודים והכלל, שעשה במסגרת זו ובמסגרות אחרות ובתור יחיד, הכל עשה בהתנדבות, ללא קבלת כל תשלום שהוא. פעל למען הקהק"ל וקרן היסוד ובעזרה לאלפי חלוצים שעברו את ווינה בדרכת לארץ, וכן בעזרה ליהודים אחרים שדחקתם השעה. השתתף בציר בועידה הציונית העולמית (לונדון 1920) ובקונגרסים הציוניים בקארלסבאד (1923) ולוצרן (1935).

עלה לארץ בשנת תרצ"ח (1938) והתישב בתל-אביב. לפני כעשר שנים, כשנשלח לשווייץ לריפוי, פעל שם למען פדיון ילדי ישראל, שבשנות השואה מצאו מפלט אצל נכרים, ולהחזירם לחיק עמם. אח"כ יסד בניו-יורק ועד קבוע למטרה זו, וממשיך בקשרי שיתוף-פעולה עמו. כתב ב"מחזיקי הדת" בלבוב, ב"המצפה" שיצא בקראקוב וב"הצופה" (תל-אביב). בנותיו : מרים אשת זאב וורין (לונדון), זהבה אשת יוסף לוזוביק (חיפה), הדסה אשת יוסף ויינשטיין (ניויורק).

.

.