בית גנוסוב / מלון סיטי מאת פרופ' רם גופנא

ברחוב מאפו 9 (רחוב הגליל בעבר), במקום בו פועל כיום מלון סיטי של רשת מלונות אטלס, ניצב בעבר ביתם המרשים של מנחם וציפורה גנוסוב. בג' באייר, תרפ"ג (1923) כתב צבי נשרי (המורה הראשון לספורט בגמנסיה העברית הרצליה) אל ועד שכונת תל-נורדוי את המכתב הבא:

לכבוד ועד תל נורדאו,

קבלתי מאת גיסי מ.גנוסוב, אפריקה הדרומית מכתב בו הוא מבקש אותי לקנות בשבילו מגרש בקרבת הים על מנת לבנות עליו בית לדירה. אני מוצא את מגרשי תל נורדאו למתאימים למטרתו והנני מבקש את כ', אם יש ברשותכם מגרש טוב בגודל 1200-1800 אמה מרבעת להודיעני ואבוא עמכם בדברים בדבר הקנייה.

בכבוד רב, צבי נשרי (אורלוב), ת"א, גמנסיה עברית.

עוד באותה שנה רכש צבי נשרי עבור גיסו מגרש גדול ששטחו 893.87 מ"ר (מגרש מס. 234 ברשימת המגרשים בתל-נורדוי, לימים בית מס. 9 ברחוב הגליל, לימים מאפו). בניית הבית, שנעשתה בפיקוחו של צבי נשרי, הושלמה בשנת 1923. מנחם אריה לייב גנוסוב (1876-1947), נולד בפלך מוהילוב שבמזרח בלארוס. בשנים 1896-1924 היה סוחר ותעשיין, בעל מכרה יהלומים ומכרות זהב ואסבסט בדרום אפריקה ועסקן ציוני. לאחר שנשא לאישה את ציפורה לבית שכטר מהמושבה זיכרון יעקב, עלה לארץ-ישראל בשנת 1924 ומאז התגורר עד לפטירתו בביתו שברחוב הגליל (מאפו) 9 בתל-אביב. בשנות השלושים שימש סגן-יו"ר התאחדות הציונים הכלליים בעיר. במלחמת העולם השנייה החזיק גנוסוב בבית חרושת משגשג לנעליים בדרום אפריקה, שסיפק תוצרתו לצבא הבריטי. לאחר המלחמה הוא "פשט את הרגל" והתערער מצבו הכלכלי. לאחר שהלך לעולמו בשנת 1947 נמכר הבית עד שנהרס.

בית גנוסוב היה מן הבתים הראשונים ברחוב הגליל. הבית תוכנן בידי האדריכל יוסף טישלר, שהרבה לתכנן בתים בשכונת תל-נורדוי בשנות העשרים. הוא נבנה בשני שלבים. בשנת 1923 היה זה בית בן קומה אחת, בנוי מעל מה שמכונה היום "קומת קרקע", אף שזו הוגדרה באותם ימים בידי העיריה- "מרתף". בשנת 1926 נבנתה קומה שנייה ששינתה את חזית הבית. בית גנוסוב נבנה בשני שלביו בסגנון אקלקטי, בתקופה שבה שילב האדריכל טישלר מוטיבים גותיים בבתים שתכנן. ואכן היו לחלונות שבחזית בית גנוסוב בשלבו הראשון קשתות מחודדות. הפינה הדרום-מערבית נבנתה כמגדל מבוצר עם צריח בעל "שיניים" שהתרומם מעל מפלס הגג של הבית וממנו ניתן היה להשקיף על הסביבה. בשלב בנייתו המאוחר של הבית נוספה קומה שנייה, המגדל הוגבה והחזית שונתה. נתבטלו החלונות הגותיים שהוחלפו בחלונות וכניסות מרובעות ונבנתה מרפסת מסיבית מקורה לגובה שתי הקומות. לדברי רינה נשרי, אחייניתה של צפורה גנוסוב, שימש צריח המגדל של הבית בשנות השלושים כמקום השראה ויצירה ספרותית לשמעון הלקין (1898-1987), סופר, משורר, מתרגם, עורך וחוקר. לימים פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. באותם ימים שימש הלקין מורה בבתי ספר תיכוניים בתל-אביב.

רחוב הגליל שבו עמד בית גנוסוב, היה רחובה הצפוני של שכונת תל-נורדוי ולמעשה סימן גם את הגבול הצפוני הבנוי של השטח הבנוי של תל-אביב עד לאמצע שנות העשרים לפחות. באותם ימים שימשו השטחים הריקים שהיו מעבר לרחוב הגליל כמעיין "אורווה" לכינוס ולינת לילה לעדרי הגמלים של מוליכי ה"זיפזיף". שטחים אלה הפכו ל"מפגע תברואתי" שעליו התלוננה בתקיפות רבה צפורה גנוסוב במכתבים ששלחה לעירית תל-אביב. לצד בית גנוסוב ממערב (מאפו 7) היה בית ויניק בין כותליו פעלה גימנסיה בן יהודה.

דני רכט מוסיף כי בשנות השבעים נרכש המגרש על ידי קבוצת אנשי עסקים יהודים מארגנטינה שבנו עליו את בית מלון סיטי. בית המלון נוהל במשך עשרות שנים ע"י חברת ניהול מלונות בזל. וכיום הוא חלק מרשת מלונות אטלס. בית המלון אהוד בעיקר על מארגני סיורי צליינים בארץ הקודש.

.

.