כיכר המלך אלברט מאת שולה וידריך

הכיכר הקטנה המוקפת בבתי חלומות משנות העשרים של המאה הקודמת, היא אי אירופאי קטן במרכזה של שכונת לב תל אביב. בכיכר נפגשים רחובות מונטפיורי, נחמני, מלצ'ט ובצלאל יפה (לשעבר רחוב הרכבת) ונקראית על שמו של אלברט הראשון מלך הבלגים (1875-1933) שהיה ביחסי ידידות עם דיזנגוף. ראש העיריה שהרבה לעשות עסקים עם בלגיה ואף זכה לתואר קונסול כבוד של בלגיה בפלסטינה.

המלך שאהד את המפעל הציוני, קיבל את שרביט המלכות בשנה בה נוסדה אחוזת בית. הוא ביקר בתל אביב בחודש אפריל 1933, התקבל בכבוד רב (מלך, לא?!), התארח בבית דיזנגוף והבטיח לחזור שוב לעיר. אלא שבפברואר 1934 נהרג המלך בתאונה במהלך טיפוס ספורטיבי (אחד מתחביביו) בהרי הארדנים. דיזינגוף הלום הצער על מות ידידו, החליט לקרוא את הכיכר הקטנה על שמו של המלך.

מקבץ בתי החלומות סביב הכיכר, מרשים. בית הפגודה הניצב בדופן המערבית של הכיכר (בפינת רחובות מונטיפיורי 43 ונחמני 20) תופס מקום של כבוד. הבעלים, מוריס דוד בלוך, סוחר טקסטיל מניו יורק, הזמין לתכנון הבית את האדריכל אלכסנדר לוי מברלין שעיצב מבנה בסגנון אקלקטי, עשיר בקשתות מצועצעות עם דימויים מזרחיים וגג בצורה של פגודה יפנית. בדופן הצפונית ניצב בית פרידמן (שפרן) ברח' נחמני 23 פינת מלצ'ט, בתכנון האדריכל משה צ'רנר שעוצב בסגנון אקלקטי עם השפעות רנסנסיות.

בדופן הדרומית (ברחוב מונטפיורי 46) ניצב בית שמשי (בתכנון דב הרשקוביץ שגר בסמוך) שעבר הסוואה סיגנונית בתכנון האדריכל רם כרמי ממבנה בסגנון בינלאומי למבנה פוסט מודרני. רם השאיר את החזית משנות השלושים בתוספת עבודת אמנות של האמן אורי ליפשיץ המתארת את עץ הפיקוס הנטוע מולו. בהמשך, את בית רומנוב (ברחוב נחמני מס 25) תיכנן משה צ'רנר. הבית זכה לכינוי "הבית הנופל" בשל אלמנטים אלכסונים בהשפעת סגנון הארט-דקו. שני הבתים משמשים מסוף שנת 2014 את מלון היוקרה נורמן.

בבית סגל, וילה עירונית צנועה ברחוב בלצאל יפה מס 4, פעלה בעבר מכללת עלמה. בית טורקלטאוב (בפינת בצלאל יפה 1 ונחמני) ובית הרשקוביץ', מהנדס העיר השני (בצלאל יפה מס 3) משלימים את המעגל. רבים וטובים התגוררו במתחם היוקרתי. בינהם המוזיקאי נחום נרדי (נחמני 25), איש החינוך רב פעלים לובה אליאב (קרל נטר 3), חברת הכנסת אסתר רזיאל-נאור (נחמני 19), קצין המחוז אפשטיין (נחמני 25), והעסקן הציוני בצלאל יפה (נחמני 17).

..

.