בית גוגול (הוטל מונטיפיורי) מאת דני רכט

סיפור הבית המרהיב לשימור הניצב ברחוב מונטיפיורי 36 מתחיל במגרש מספר 86 בשכונת לב תל אביב נמכר ב-1924 לאדון יעקב פלום שהתכוון לבנות בו בית ואף שכר את שירותי האדריכל משה לוברניצקי. אלא שתקופה קצרה אחר כך מכר פלום את המגרש עם תכניות האדריכל ועם היתר הבנייה. הרוכש, מר אליהו גוגול שבנה את הבית רשם אותו על שם בתו ברכה. לאחר סיום הבנייה שימשו רוב דירות הבית למגורים אולם דירה אחת הושכרה ל'התאחדות נשים עבריות' שהפעיל במקום בית ספר מקצועי לתפירה, לצד בית ספר ערב בו למדו נשים עולות ספרות ולשון עברית. בית ספר אחר ללימוד מקצועות המלאכה לנשים נוסד על ידי 'אגודת נשים' כבית ספר תיכון מקצועי לבנות בגילאי 13-18. שני בתי הספר פעלו במקביל. אלה שבשנת 1932, עבר בית הספר השני אל בית גוגול לניהולה של 'התאחדות נשים עבריות' ושני בתי הספר אוחדו.

במרוצת השנים הושמשו עוד דירות בבית לצרכים ציבורים. בחג החנוכה בסוף שנת 1934 נוסד בבית זה בית התפילה המרכזי של חסידות חב"ד. הרב הספרדי הראשי לקהילת יפו ותל-אביב חכם בן-ציון מאיר חי עוזיאל התכבד לחנוך את בית הכנסת החבד"י. חמש שנים אחר כך מונה החכם עוזיאל כראשון לציון (רב ספרדי ראשי) של ארץ-ישראל (ואחר כך של מדינת ישראל). בשנות הארבעים הפעילה ויצ"ו (התאחדות נשים ציוניות) בבית גוגול קורסים להשלמות מעשית בתפירה ובגזירה. לצד המסגרת החינוכית-מקצועית פעל במקום אחד ממטבחי ויצ"ו שהיו פרוסים ברחבי העיר. מטבחי ויצ"ו סיפקו ארוחות זולות וכשרות, בעיקר לציבור גדול של רווקים ורווקות אשר גרו בשכירות משנה ללא מטבח. מסעדות עממיות אלה היו מקום מפגש פופולרי על צעירות וצעירים. במהלך השנים התרוקן המבנה מדייריו ודירותיו שימשו עסקים שונים.

בשלט שהוצב במקום בתום הליך השימור נרשם: הבניין ברח’ מונטיפיורי 36, 'בית גוגול' במקור, תוכנן בשנת 1924 על ידי אדריכל משה לוברינצקי. הבניין משתייך לסגנון האקלקטי ושימש למגורים. המבנה הוכרז כמבנה לשימור מתוקף תכנית השימור העירונית וממוקם באיזור ההכרזה של אונסק"ו. במהלך השנים פעלה בבניין מתפרה ובתי מלאכה זעירים. לאחר מכן עמד נטוש שנים ארוכות. בתחילת שנות ה-2000 שומר ושוקם המבנה על ידי אדר’ גד הלפרין ובשנת 2008 שופץ שנית והוסב למלון 'הוטל מונטיפיורי' על ידי מתי ורותי ברודו.

.

.