אירשיד (סכנ'ת אל ראשיד) מאת דני רכט

שכונה מוסלמית אשר הוקמה במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה על ידי מצרים יוצאי הישוב ראשיד (Rosetta) אשר בדלתת הנילוס. השכונה השתרעה צפונית לבית העלמין המוסלמי אל-איסאף ולכפר המצרי. במזרח, גבלה השכונה במתחם תחנת הרכבת יפו. גבולה הצפוני היה במקום בו ניצב בית המידות אשר הפך למוזיאון האצ"ל בתש"ח. צפונית לשכונה, התפתחה מנשייה. רחובותיה הראשיים של שכונת אירשיד נקראו אל-נאבולסי (רחוב אליזבט ברגנר כעת), אל יארמוק ואירשיד. בסוף שנות השבעים נהרסו הבתים ושונה תוואי הרחובות, מה שמקשה את ציון מיקומם המדוייק.

סמוך לגבולה המזרחי של אירשיד, לצד רחוב המרד פעלו בראשית המאה העשרים שני "בתי מלון" יהודים, בהם התאכסנו בין השאר אנשי העליה השניה. האכסניות של חיים ברוך ושל אלקנה ספקטור. בשכונה, ברחוב 274 מספר 3 התגורר בשנת 1905 הקצין העות'מני מוסטאפה כמאל אשר הוצב בעיר יפו. כאן הוא התגורר במשך שנה ואף שיחק בקבוצת כדורגל עם חבריו היהודים ובהם דוד תדהר. מאוחר הנהיג את המהפכה התורכית וזכה לשם המשפחה אטאטורק, שפירושו אבי התורכים. בשנות השלושים זכתה יפו לפיתוח מאסיבי. במסגרתו, אף הורחבה דרך בשכונה. מה שאילץ את המתכננים להרוס את מסגד אירשיד בחלקו.

אחרי קום המדינה, אוכלסו בתי אירשיד במשפחות יהודיות אשר שילמו שכירות חודשית לאפורופוס על נכסי הנפקדים. באחד מבתי השכונה ששופצו, פועלת שלוחת מכון אבני לאמנות ועיצוב. הבית (רחוב קויפמן 3) נקרא על שם יעקב וקסלר שניהל את מכון אבני בשנים 1965-1982 ופעל רבות להרחבתו. בבית מגורים סמוך פעל מתחילת שנות החמישים אולם שכונתי - קולנוע אביב. סופו שנהרס על ידי העירייה ב-1974 על מנת לאפשר סלילת כביש מהיר המחבר את יפו עם תל אביב.

מסך נוסף - קולנוע אירשיד, היה למעשה דרומית לגבול השכונה בתחילת שדרות המלך ג'ורג' (שדרות ירושלים). לאחר הקמת המדינה, הפך לקולנוע צליל. והחל משנת 1999, פועל במבנה מועדון התיאטרון. החל משנת 1948 הפך כל השטח צפונית לציר הרחובות אילת ורזיאל לעיר מהגרים צפופה וכונה בשם הכללי מנשייה. רובה של שכונת אירשיד נהרס בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים.

.

.