בית ליפמן לוינסון (דירת רחל המשוררת) מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

בחדר שכור בבית שברחוב בוגרשוב 5 התגוררה רחל המשוררת. הבית נבנה ביוזמת ליפמן לוינסון ובשותפות עם אליעזר קפלן, לימים שר האוצר הראשון בממשלת ישראל. בתאריך 16 באפריל הלכה לעולמה של רחל בלובשטיין-סלע, מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת, והמוכרת יותר בשם העט שלהּ "רחל" (ולעתים "רחל המשוררת").

רחל נולדה ב- 20 בספטמבר 1890‏ בעיר סרטוב שעל גדות נהר הוולגה, באימפריה הרוסית. ב-1909, בהיותה בת תשע-עשרה, באה לסייר בארץ ישראל עם אחותה שושנה. השתיים, שהיו בדרכן לאיטליה ללמוד שם אמנות ופילוסופיה, החליטו להישאר בארץ ישראל. הן התיישבו במושבה רחובות, ובהמשך הצטרפה אליהן אחותן בת שבע. רחל רצתה לעסוק בחקלאות, ולכן עברה בשנת 1911 לחוות העלמות הלימודית שהקימה חנה מייזל בחוות כנרת, שם פגשה את ברל כצנלסון ואת אהרן דוד גורדון, שהשפיע עליה רבות, ולאות תודה הקדישה לו את השיר הראשון שכתבה בלשון העברית - "הלך נפש"‏. שם גם הכירה את זלמן רובשוב (שלימים נודע כזלמן שז"ר, נשיא המדינה השלישי), ובין השניים נוצר קשר רומנטי. היא הקדישה לו שלושה משיריה, אף שנהוג לחשוב כי שירים נוספים נכתבו אודותיו.

בשנת 1913 עזבה את הארץ כדי להמשיך ולהשתלם במקצוע החקלאות, ועברה ללמוד אגרונומיה באוניברסיטת טולוז שבצרפת. עם סיום לימודיה לא חזרה לארץ ישראל בשל מלחמת העולם הראשונה, אלא שבה לרוסיה ועסקה שם בהוראת ילדי פליטים יהודים. שם כנראה נדבקה בשחפת. ב-1919 חזרה לארץ ישראל באונייה רוסלאן, ושבה לקבוצת דגניה. לאחר תקופה קצרה נתגלו אצלה ניצני מחלת השחפת. בתחילה נדרשה רחל על ידי הרופא להקפיד לאכול בכלים נפרדים‏, אולם המחלה, שנחשבה אז לחשוכת-מרפא ומדבקת, גרמה לגירושה לבסוף מדגניה. ‏

כדי למצוא מרפא למחלתה נדדה רחל בין צפת, ירושלים ולבסוף בתל אביב, בה בילתה את שנותיה האחרונות בדירה קטנה ברחוב בוגרשוב 5, בסמוך לים. רחל כתבה את רוב שיריה בשש השנים האחרונות לחייה, מתוכם שירים רבים נכתבו על הציפייה שלה ליום מותה. רחל נפטרה בגיל ארבעים ואחת, ללא כל איש עמה, בבית החולים הדסה שברחוב בלפור, ממחלת השחפת‏. ונקברה, כפי שביקשה בשירה "אם צו הגורל...", בבית הקברות כנרת. על מצבתה חקוקות המילים מתוך שירה "מנגד":‏ "פרוש כפים, ראה מנגד / שמה אין בא / איש ונבו לו / על ארץ רבה".

.

.