מגרש מכבי בדרך סלמה  מאת דני רכט

באזור שהיה מאוכלס בדלילות ואופיין בעצי דקל, מדרום לדרך שכם (דרך יפו תל אביב) פעלו בשנות העשרים מספר מגרשי ספורט. הראשון שבהםהיה של אגודת מכבי ופעל תקופה קצרה במקום בו פועל שוק לוינסקי (פינת רחובות לוינסקי והשוק) בשכונת מרכז מסחרי. ממנו נדדו המכבים למגרש דקלים אחר סמוך לפינת דרך אילת ורחוב אליפלט של ימינו. מגרש זה נתן שם לשתי שכונות צריפים עניות שהוקמו בסמוך לו: שכונת מכבי הישנה ושכונת מול המכבי. עם פינוי מגרש זה נאלצה אגודת מכבי לשכור את מגרש הדקלים של אגודת הפועל שהיה במקום בו ייבנה לימים (וגם יהרס) בית הספר דרויאנוב.

עסקני מכבי לא אהבו את הסיטואציה אליה נקלעו בה היו נתונים "לחסדי" עסקני הקבוצה היריבה, מה גם שהם נאלצו לשלם סכום נכבד של 15 לירות ארץ-ישראליות דמי שימוש עבור כל משחק. הפתרון היה שטח שרכשו ידידי האגודה מעבר לגבולה הדרומי של העיר בעזרתו של האדון דוביצקי. 

איתור מיקומו המדוייק של המגרש נתקל בקשיים. רמז ראשון נמצא בציור של ציונה תג'ר מאמצע שנות השלושים, בו נראית הכניסה לשכונה המצרית הקטנה סכ'נת אל-עראיינה (בפינת דרך סלמה ורחוב הרצל כיום). בציור נראה שלט קטן עליו נרשם 'מכבי' בצירוף חץ המפנה את הקהל שמאלה. מיקומו המדוייק של המגרש היה מדרום לבית מלאכה לפיד (שוקן 1 פינת סלמה 74). ממערב נתחם המגרש בבתי סכ'נת אל-עראיינה ובשכונת המלאכה גבעת הרצל שמדרום לה. ממזרח נתחם המגרש החדש בצריפי שכונת העובד ובצריפי שכונת שפיר קליין - שתי שכונות עוני עבריות שנכללו אז בשטח המוניציפלי של יפו. 

עם סיום הכשרת השטח, שימש המגרש את תחרויות מירוצי הסוסים שהתנהלו במסגרת המכביה השניה בניהולו של הקפטן גולדמן, בעליו של בית ספר לרכיבה בצפון העיר. לאחר ארועי המכביה הפך המגרש לביתה של מכבי תל אביב, בו אירחה קבוצות כדורגל אחרות במסגרת משחקי הליגה הארץ-ישראלית. במקביל הפעילה סקציית הכדורגל של האגודה גם את מגרש מכבי בואדי מוסררה שבסמוך לשכונת מכבי החדשה. 

מיקומו של המגרש לצד דרך סלמה ובשטח המוניציפלי של יפו, בין שכונות עוני עבריות וכפרים ערבים, היה לרועץ בימי המרד הערבי הגדול. ב-23 באוקטובר 1938, דיווח סופר עיתון דבר לקוראיו כי "אמש נורו כמה יריות ליד מגרש כדורגל של מכבי תל אביב. במת עץ הוצתה".    

מגרש הכורכר תועד בשני צילומים (1941) של רודי ויסנשטיין. המגרש ננטש בשנות הארבעים ועל רוב שטחו נסלל רחוב שערי תשובה על צריפיו ובתי המלאכה שלצידיו. בחלקו המערבי של המגרש לשעבר נשארה רצועת קרקע חופשית מכל בנייה. בראשית שנות השבעים נסלל בה רחוב חדש המחבר את המשך רחוב העליה עם דרך קיבוץ גלויות.  עם מעבר דפוס ומערכת עיתון הארץ מביתם ברחוב מזא"ה אל גבול קריית המלאכה, נקרא הרחוב על שם מו"ל זלמן שוקן (1877-1959). נכון לשנת 2023, נמצא העיתון עדיין בבעלות משפחת שוקן. 

.

.