אהל שם מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

הצורך במרכז תרבותי עברי קם כשבשנת 1926 החלה בעידודו של חיים נחמן ביאליק מסורת עונג שבת - מפגשי תרבות של אמנים וסופרים (בעיקר בליל שבת), במסגרתם הועברו הרצאות בספרות, שירה, יהדות והגות על ידי טובי המרצים והמלומדים, באופן שכוון לקהל הרחב והמשכיל. עם התגברות ההתעניינות הציבורית התעורר הצורך במשכן קבע להתכנסויות אלה.

התעשיין והנדבן הציוני שמואל בלום הרים את הכפפה והחליט לממן הקמת בית תרבות עברית כתרומה לקהילה, ולכבוד יובל השישים של ביאליק. בלום תרם מגרש גדול בבעלותו באדמת שארית ישראל לצד רחוב בלפור ותרם גם את עלות בניית הבית. הבניה נוהלה בידי הקבלן סם וילסון ובל"ג בעומר תרפ"ח (1928) הונחה אבן הפינה לבית אשר נבנה על פי תכנית האדריכל משה צ'רנר. ב-9 במאי 1929‏ נחנך בנין אהל שם ובו אולם המכיל אלף מקומות ישיבה.

בתאריך 31 במאי 1934, הרבה לפני שאחד נגד מאה הפך לפורמט טלוויזיוני מצליח, שיחק רב-האמן בעל השם העולמי סאלו פלור סימולטנית נגד מאה שחקני שח-מט חובבים. פלור (1908-1983) היהודי-צ'כי נחשב אז לאחד מגדולי השחמטאים בעולם. המשחק יצר התעניינות רבה בעיר והקהל מילא בהמוניו את אולם אהל שם.

..

.