בית חיותמן / קולנוע מרכז מאת שולה וידריך, יוסי גולדברג וד"ר עירית עמית-כהן

בית קולנוע מרכז ברחוב נווה שאנן 2 - ראשיתו חורבה. מבנה ערבי ישן אותו רכש מר יצחק חיותמן מיוזמי הקמתה של אחוזת בית. חיותמן נולד באוקראינה בשנת 1867. 23 שנים אחר כך עלה לארץ ישראל וגם מונה לסגנו של מאיר דיזנגוף בניהול בית החרושת לבקבוקים בטנטורה. ב - 1896 נמנה עם מייסדי מטולה, אלא שהמושבה הצרה את צעדיו, ובשנת 1904, השנה בה נפטר תיאודור הרצל וגם החלה באופן רשמי העלייה השנייה, עבר להתגורר ביפו. לאחר בדיקה קצרה, קבע שארץ ישראל חסרה חנות לממכר מכונות תפירה, פתח בית מסחר והפך לסוכן הראשי של חברת זינגר. אלא שבחנותו לא רק מכרו מכונות תפירה, בית המסחר שימש לשכת מודיעין ומרכז סיוע לעולים המגיעים ל'שער הכניסה' של ארץ ישראל, לנמל יפו. את ביתו בנה ברחוב יהודה הלוי 34, ובשנת 1921 נשבה ברעיון השכונה החקלאית נווה שאנן והצטרף למקימיה - יעקב פרמן ויעקב מטלון. את ה'חורבה' הרס, פנה למהנדס ישראל מיכאלי,וזה בנה עבורו בית מסחר.

בשנת 1955 נהרס בית המסחר של חיותמן ובמקומו נבנה קולנוע מרכז (המרכז בשמו הרשמי) לתכנון בית הקולנוע נקראו שלושה שותפים צעירים: פינקל, יסקי ופובזנר. נתבונן בחזית בית הקולנוע, ויותר נכון, ממה ששרד ממנו, ונבחין בחלוקה סימטרית ומעשה שתי וערב של חלונות הזכוכית הגדולים. האולם הכיל 368 מקומות ישיבה. בשנותיו הראשונות הוקרנו בו סרטי איכות. כאשר הציע הצגות יומיות מהשעה 10 בבוקר הפך בית הקולנוע למקום מפלט לתלמידי בתי הספר התיכוניים. בשנות הששים הוקרנו בו סרטים הודים וסרטי סקס. במרץ 2005 נסגר, וכיום הוא ניצב נטוש. מצבו של בית הקולנוע משקף את מצבה של שכונת נווה שאנן. שכונה שכל פאר עברה טושטש, עדיין ניתן לקלף לרגע את הטיח ולחשוף ימים אחרים, אירועים ודמויות שזהרה של השכונה אפף אותם.

הערך מתוך הספר תל אביב עיר גלויה, מאת שולה וידריך, יוסי גולדברג ועירית עמית-כהן. באדיבות הוצאת ספרים אחיאסף ואופוס הפצת ספרים, 2009.

.

.