בתי לנדא מאת אדריכל נחום כהן

שני בתים משותפים (ג'ורג' אליוט 16-18) אשר נבנו יחד בשנים 1934-1935 על אדמת ג'אזוי כהרחבה לשכונת לב תל אביב. לכל אחד מהבתים יש שני חדרי מדרגות. שניהם בנויים על במת כורכר המוגבהת מעל רחובות ג'ורג' אליוט ומלצ'ט.

בתי יחיאל לנדא הם דוגמא טובה לאחד מן הנושאים המרכזיים באדריכלות המודרנית של שנות השלושים - השימוש בטכנולוגיה של פלדה וחיבורה לזכוכית. מכונות החלו לייצר תבניות פרופילים חדשים המותאמים לעיצוב חלונות, ומנהלי בתי החרושת שמחו לשווק אותם. עיצוב שנולד מתוך ההתלהבות בדמיונם של המעצבים הצעירים אז. באותן השנים זה היה שימוש "היי-טקי" מהפכני משהו והמוצר הפך במהרה לסממן של פנים חדשות לחזיתות הבתים. הסיגנון הבינלאומי אימץ בשמחה את המוצרים פשוטים יחסית האלה. דוגמא בולטת אפשר לראות בשימוש ליצירת חלונות ארוכים לחדרי המדרגות עם חלוקות בהתאם. אלה קיבלו בכך חזות חדשה, וגם נקראו בחיבה מדי-חום או תרמומטרים, מושג המבהיר את עצמו בחזותו והוא בעל משמעות כמעט סימבולית.

עידן המכונה בבניה יצר עניין רב בקרב המעצבים האוונגרדיים. היכולת להגיע למוצר כה מתקדם, בייצור שחוזר על עצמו, ביצור חרושתי מדויק אשר איכותו מוכתבת מראש, אפילו במחיר קבוע, היווה מהפכה של ממש. כוח משיכה נוסף לאלמנט התרמומטר היה בלילה, כשהוא מואר מבפנים. ובכך הוא מהווה דרך חדשה של קבלת מקור אור בולט, המושך תשומת לב אל הבנין מהרחוב. סממני תאורה חדשים אלה הפכו עד מהרה סמלים לעיצוב החדש. במקרה של הבנין שבפינת מלצ'ט (ג'ורג' אליוט 18), האלמנט מוצב בפינה ממש. החלוקה מזכירה עיצובים מן המזרח הרחוק, תופעה שגם היא החלה באותם הימים. אלמט נוסף המשלים את המערך הוא כמובן הגג בעל הקורות האופקיות. מעין אכסדרה חצי מוצלת, פרגולה לצמחיה, עם רמז לרווחה החדשה, ולשימוש המזרח-תיכוני בגגות.

דני רכט מוסיף: בתי לנדא נבנו בשנת 1935 על ידי אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים. האדריכלים שהיו שותפים בין השנים 1933-1937, בנו בעיר באותן השנים 75 בניינים - כולם ברוח הסגנון הבינלאומי. בחזית הבתים הפונה אל רחוב ג'ורג אליוט נבנה מוסך המשמש משנות השישים (ואולי עוד קודם) לשימושים מסחרים שונים: מחסן, מכולת שכונתית ומשרד תיווך.

יחיאל לנדא רכש את שני המגרשים, שכר את ברגר ומנדלבוים לתכנון שני הבתים ויזם את בנייתם. את הבית הפינתי בנה לעצמו ואת הבית השני בנה עבור הגב' רבקה בורשטיין. במהלך הבנייה מכרה שני שלישים מהבית לקלושינר וקושינר, יהודים אזרחי פולין שהחליטו להשקיע בארץ ונספו בשואה. בעל הבניין משנות השבעים ועד לפטירתו ב-1997 היה ליפא פלינט שהתגורר ברחוב בר גיורא 3. בדירה בג'ורג' אליוט 16 בקומה הראשונה גר במשך יותר מארבעים שנה יוסף שטיגליץ (1903-1990) יחד עם רעייתו פנינה. שטיגליץ היה סוחר אמנות ואספן יודאיקה מומחה בתחומו. על האיש ועל אוסף שטיגליץ (מוזיאון ישראל, ירושלים) כתב העתונאי רון מיברג, נכדו של שטיגליץ. בשנות הארבעים פעל ברחוב מלצ'ט 15 הסטודיו לגרפיקה של רודי (רודולף) דויטש.

אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן הוא מחבר הספר המומלץ BAUHAUS TEL AVIV הספר יצא לאור בהוצאת באטפורד, לונדון 2003.

..

.