בית טישלר ובראונשטיין מאת דני רכט

בשנת 1927 נישא האדריכל יוסף טישלר, מגדולי בוני העיר באותו העשור. רעייתו חנה, בת חיים בראונשטיין מצאצאי הבעל שם טוב, נולדה בעיר צפת. שנה קודם עלו לארץ אמו ואחותו של טישלר והוא בנה עבורן את בית טישלר ברחוב משותף (יצחק אלחנן 6 כיום) בגבול שכונת מחנה יוסף - בית בעל חזית קלאסית (כמו רוב עבודותיו של טישלר באותן השנים). שלוש שנים אחר כך החל טישלר לבנות במגרש מס' 6 באדמת זריפה סבח, בית שנרשם ע"ש רעייתו חנה וע"ש אחיה אריה בראונשטיין. הבית שכתובתו לימים היא אחד העם 65 נבנה עם חזית קלאסית זהה לחזית בית טישלר ברחוב משותף. בנייתו הושלמה ב-1930. היה זה בית מגורים בן שתי קומות אשר חופה בשנות השלושים בגג רעפים ונבנה בעומק המגרש רחוק מהמדרכה, כמו הבית הסמוך לו - לימים בית האדמו"ר מבעלז.

בשנת 1933 בנו הטישלרים על המגרש ממול (אחד העם 96) את בית טישלר ברחוב אחד העם. במקביל נמכר בית טישלר ובראונשטיין. הרוכש, מר יהושע נפחי, ייצג בארץ בתי חרושת שפעלו בחו"ל. הסוכנות שבבעלותו התמחתה במיוחד בצרכי גרפיקה ופעלה מבית איתין ברחוב יהודה הלוי 19. בשנות הארבעים עברה הסוכנות לכתובת חדשה - בית נפחי שבבעלותו ברחוב החלוצים 36 בשכונת מרכז מסחרי. את דירות הבניין שברחוב אחד העם השכיר הסוחר נפחי.

בתל-אביב של שנות הארבעים והחמישים פעלו מאות בתי תפילה. חלקם שירתו את קהל החסידים וחצרות האדמור"ים שהתיישבו בעיר. לחסידות גור לבדה היו בעיר יותר מעשרים 'שטיבלאך'. השטיבל הגוראי הראשון בעיר הוקם על ידי יעקב מרדכי שוירץ ופעל מחדר שכור בבית ברחוב גרוזנברג. תקופה קצרה אחר כך נדד השטיבל אל הבית בבעלות נפחי, ופעל בו במשך עשרות שנים. בחודש יוני 1949 הסתיימה כתיבת ספר תורה עבור השטיבל הגוראי באחד העם 65. הספר נכתב לזכרו של הרב מאיר אלטר, בנו הבכור של האדמו"ר מגור הקודם. בשנת 1936 הוא ביקר בארץ יחד עם אביו האדמו"ר, שהה בה במשך חצי שנה והביע רצון לעלות לארץ-ישראל. אלא שלאחר חזרתו לאירופה הוא נקלע אל תוך ארועי מלחמת העולם השנייה, במהלכם נרצח על ידי הנאצים.

בדירה בבית נפחי התגורר יוסף אייזנברג בן ה-25. בתאריך 3 במאי 1948 היה רוכב האופנוע אייזנברג מעורב בתאונת דרכים בדרך פתח-תקווה (דרך בגין כיום). הוא נפצע קשה והובא לבית החולים הדסה ברחוב בלפור, אך מת מפצעיו זמן קצר אחר כך.

חברת בנייני בנק יזמה בשנות השלושים את פרוייקט המשרדים בפינת רחובות אחד העם ואחוזת בית - בה פעל בנק קופת עם. עם מיזוגו של זה בבנק לאומי, הפכה חברת בנייני בנק בע"מ לזרוע הנדל"ן של בנק לאומי וניהלה במשך שלוש שנים מו"מ על רכישת בית טישלר ובראונשטיין. בתום המו"מ נרכש המבנה ועוד באותו השנה נהרס. במקומו בנה הבנק בניין בתכנון האדריכל אריה אלחנני (1898-1985) שאיכלס קומות כספות, קומות משרדים, את ארכיון הבנק, ואת סניף הבנק שפעל קודם בבית פלורנטין הסמוך.

הבנייה הסתיימה בשנת 1983. שנתיים אחר כך, כתב העתונאי נתן זהבי בעיתון חדשות (3.1.1985) על הסניף: "בנק עם פרחים בכניסה, כל יום פועל ניקיון מנקה את המעלית ואז זכוכיות בהתחשב בעובדה שבנקים נחשבים היום לדבר מלוכלך. מי שבא בבוקר יכול לתפוס סנדוויץ מסובסד תמורת 50 שקלים מהעגלה שמביאה תה לפקידים. לקוחות טובים מקבלים תה או קפה – חינם שיוכלו לבלוע את הרוק, כאשר יראו את הריבית שלקחו להם על חריגות אשראי. המנהל אלכס נחמד, צוות הפקידים: אבי, סימה, 'תיק קטן' ישראל ואחרים על הכיפאק. ודודה ורה שמנהלת את ענייני מטבע חוץ - ממש בסדר. על הלקוחות נמנים: עיתונאים, שחקנים, ספקולנטים, חרדים, עורכי-דין והמון חתיכות".

בתחילת האלף, פחות מעשרים שנה לאחר הבנייה, מכר הבנק את המבנה לקבוצת יזמים. בתום מו"מ עם העיריה, נוספה במקום בנייה והמבנה הוסב לבית מגורים.

.

.