בית אהרונוביץ' (דירות חכמי ואיזקסון) מאת שולה וידריך

רכישת אדמת שכונת ימין משה נעשתה בשותפות של הצמד משה (מואיז) קרסו ומשה (מוסא) מטלון, יחד עם בן-ציון אהרונוביץ. האחרון שם ידו על המגרש בפינת רחוב הלבנון (לימים רחוב בר-אילן) עליו נבנה בית אהרונוביץ' הראשון. ועל המגרש שלצידו (שדרות רוטשילד 119) עליו נבנה בשנת 1933 בית מגורים נוסף עבור שרה ובן-ציון אהרונוביץ' (בעלי 100 דונם פרדסים בכפר סבא).

שתי קומות בבית היוקרתי הושכרו לשתי משפחות שנמנו על אצולת הממון של תל אביב המנדטורית. בקומה הראשונה התגוררו מרגלית (בתו של הרופא והפרדסן ד"ר אהרון מאיר מזי"א) וצבי איזקסון (1889-1974), בעלי מלון פלטין ברחוב נחלת בנימין שהחזיקו בפרדסים באזור פתח תקווה והוד השרון ועסקו גם בפעילות ציבורית. בעקבות האב צבי, גם הבן אליהו כיהן כנשיא התאחדות האיכרים. בקומה מעל התגוררו דוד חכמי ורעייתו בלה, בתו של משה (מואיז) קרסו. חכמי הוא מייסד חברת הביטוח הפניקס הישראלי והרחוב המחבר את דרך בגין עם שכונת הרכבת (רחוב החרושת בעבר) נקרא על שמו.

בית אהרונוביץ' "השני" תוכנן על ידי האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן (1887-1958), ובנוי על פי העקרונות הבסיסיים של הסגנון הבינלאומי. המרפסות הארוכות לרוחב המבנה יוצרות הדגשה אופקית בחזית ומעניקות לו מראה אחיד והרמוני, ובמקביל יוצרות מעטפת של צל. קאופמן, שעלה לארץ בשנת 1920, לפי הזמנת ד"ר ארתור רופין, מנהל מחלקת ההתיישבות) מונה לאדריכל ראשי של הכשרת היישוב. במסגרת זו שירטט בשנת 1921 את התכנית המפורסמת למושב העובדים נהלל. תכנית שצורתה העגולה היא אולי הדוגמא היחידה של יישום הרצון ליצור מערך חלוקה שוויונית מוחלטת. לקאופמן מעמד מיוחד באדריכלות הארץ-ישראלית בזכות תרומתו בתחום תכנון שכונות עירוניות וישובים חקלאיים.

בחזית הבית בקומת הקרקע פעלה גלריה 119 של שולמית כהנא. בספר על אוריאל כהנא, אדריכל צייר מעצב (הוצאת ב"צ כהנא, 2003) נכתב ש"עבודות עיצוב בברזל היו חביבות עליו במיוחד והדבר בא לידי ביטוי בעיצוב הגלריה של שולמית כהנא, אשת אחיו יעקב, בשדרות רוטשילד 119. סורגי חלון הראווה, שלט מסוגנן ומנורה מעוצבים ברוח האר-דקו". בחלל הגלריה לשעבר פועלת כיום חנות אופניים.

.

.