בתי המשפט ברחוב ויצמן מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

במרכזו של מתחם מבני ציבור, בפינת שדרות שאול המלך ורחוב ויצמן 1 נבנו בתי היכל המשפט. מתחם הצדק תוכנן בשנים 1959-1960 על ידי האדריכלים זאב רכטר (1899-1960), משה זרחי (1923-2015) ויעקב רכטר (1924-2001) ובנייתו הסתיימה ב- 1966.

תיאור קולע, שמסכם בפסקה אחת את תיאור בית המשפט, התפרסם בספר 'יעקב רכטר – אדריכל' (אסנת רכטר הוצאת הקיבוץ המאוחד, מוזיאון הרצליה לאמנות, 2003) במאמרו של אביגדור פלדמן: "היכל המשפט בתל-אביב, שתוכנן על ידי אדריכל יעקב רכטר, דומה לנער רחוב שחי כל חייו בשכונה זו. הוא נושא על פניו את הגנטיקה המובהקת של אבי המשפחה, הלא הוא רחוב ויצמן פינת ארלוזורוב והוא נשוי לאחותו של בניין ההסתדרות. יש בו מן האפרוריות המאומצת של רחוב בלוך, אפרוריות המסתירה מאחורי ארשת פנים אדישה מאמץ כביר, כמעט לא אנושי, להיות נורמלי". היכל הצדק בתל אביב, מקום מושבם של בית המשפט המחוזי, בית משפט השלום ובתי משפט נוספים תואר כך, כיוון שמראהו החיצוני אינו מסגיר את הפרדת החללים המובהקת הקיימת במבנה יחודי זה בעל ארכיטקטורה מתוחכמת, אמנות פיסולית ותבליטים ייחודיים של האמן דני קרוון, בנו של אדריכל הגנים הראשון בתל אביב, אברהם קרוון (1902-1968).

המתחם תוכנן בהמשך לתחרות אדריכלים בשנת 1959, בה זכו זאב רכטר ובנו במקומות הראשון והשני, אך עם מות האב כשנה לאחר מכן, שילב יעקב הבן קונספט ייחודי המשלב בין התוכניות. שני מבנים המקושרים דרך קומת מסד עם מבואה רחבה מאוד, בעלת שני פתחים רחבים ממזרח וממערב: הצפוני, בן שש קומות (בית המשפט המחוזי) והדרומי, בן שלוש קומות וחצר פנימית, משמש את בית משפט השלום. פתח נוסף, לקומת המרתף, נמצא בצפון המבנה (רחוב י. ד. ברקוביץ'). מדובר במבנה אייקוני ייחודי, אשר משלב תבליטי צורות גיאומטריות ופסוקים הקשורים לעולם המשפט בין לוחות בטון חשופים, על פי עקרונות סגנון הברוטליזם. חשיבותו כמייצג מנגנוני הצדק והמשפט קיבלה ביטוי בשילוב שבין הצגת שלד המבנה, אדריכלות הבטון החשוף והאמנות הטבועה בו באופן ישיר וללא תיווך.

ביולי 1960 פורסם לראשונה שמשכנם החדש של בתי המשפט העירוניים בתל אביב ימוקם ליד הקריה, ובו ירוכזו בית המשפט המחוזי, בתי משפט השלום ובתי המשפט לתנועה. טקס הנחת אבן הפינה לבניין בתי המשפט נערך בראשית אוגוסט 1961 בנוכחות שופטים, אישי ציבור, עורכי דין ומוזמנים רבים. המבנה הוקם על מגרש מול בית החולים איכילוב שאך נחנך במטרה לרכז ולהכיל את כל בתי המשפט בתל אביב, אשר היו פזורים במספר בניינים ברחוב יהודה הלוי ודרך אילת. באוקטובר 1966 פורסם כי "מבצע העברת בתי המשפט" בניצוחו של שמעון גולדמן, פקיד הארכיב של בית משפט השלום בתל אביב, הסתיים בהצלחה וכי הבניין מאוכלס במלואו.

עם הרחבת הפעילויות וכדי להקל על הצפיפות נבנה מבנה מגדל בחלקו הצפוני של המתחם בפינת רחוב י.ד ברקוביץ בשטח ששימש קודם לכן מגרש חנייה. המגדל בתכנון משרד אמנון רכטר, הינו בן 22 קומות.

..

.