מתחם גבעון מאת דני רכט

מתחם מסחר ומשרדים שנבנה ביוזמת עיריית תל אביב בשנות החמישים על אדמות הטמפלרים מהמושבה הסמוכה שרונה (הקריה) לתקופה של 75 שנה. המבנים הוחכרו לצרכי עסקים בלבד. מה שמונע משורה של יזמים צעירים להפוך את החללים המיושנים ללופטים עכשווים בפריים לוקיישן בין מתחם השוק הסיטונאי, הסינמטק ומסעדות רחוב הארבעה לפארק בדרום הקריה. במרכז המתחם, מדרחוב גבעון, הנקרא ע"ש העיר הכנענית, בה החל משחק המוות שבהמשכו הרג אבנר בן נר את עשהאל בן צרויה.

שנים שה"רחוב" תיפקד כחניון לכלי רכב ובמקום התקיים גם שוק טעם העיר הראשון. המתחם עבר מתיחת פנים רצינית, כאשר בשטח הרחבה הפנימית (גבעון) נבנה באמצעות החברה העירונית אחוזות החוף, חניון תת קרקעי בארבעה מפלסים, לכאלף מכוניות, ומעליו פיאצה גדולה, אותה העירייה ייעדה לבתי קפה, כמו גם לאירועים המוניים. שאיפת העיריה היא כי החזיתות האחוריות של בתי רחובות החשמונאים והארבעה ישפצו על ידי בעליהם. זאת באמצעות מתן תמריץ המתבטא בתוספת קומות ובהארכת חוזה החכירה עד שנת 2075.

החזיתות החיצוניות פונות אל רחובות החשמונאים, קרליבך והארבעה. גם כאשר הושמו הטמפלרים במחנות הסגר עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הם המשיכו להתנגד לסלילת דרכים חדשות בשטחים החקלאים של המושבה. על כן, השטח הראשון של אדמות שרונה שסופח לתל אביב היה זה שחיבר את שכונת מונטיפיורי לעיר. כתוצאה מהסיפוח, נחנך בחודש יוני 1946 הקטע האחרון ברחוב החשמונאים.

שורת הבתים המקיפה את רחבת גבעון נבנתה על קרקע שהוחכרה ע"י העיריה. צילום (1971) מתוך אוסף Harvard University Library.

בחודש נובמבר 2016, עם תחילת עבודות הריסת כיכר דיזנגוף המוגבהת, נדד משם שוק הוינטג' אל רחבת גבעון. צילומים: עידו ששון.

מתחם גבעון כחניון, טרם תחילת העבודות. 2008.

.

ערכים בסביבה

.

שרונה / הקריה

בנק החקלאות

בית הבד של פפלוגפלדר

מתחם משרד החוץ בקריה