הבית הערבי ברחוב קוממיות מאת דני רכט

קצת קשה לדמיין זאת כיום, אך במרחב סביב גרעין הכפר הערבי שייח מואנס היו נטועים פרדסים רבים. בחלקם נבנו בתי באר הנראים היטב בתצלומי אוויר מתקופת המנדט. על אחד מהם, בית ארמון, נכתב כאן בעבר. סביב בית באר אחר נבנתה באמצע שנות החמישים שכונת אפקה לשיכון מפקדי ההגנה. כמו כל מבנה פנוי שהיה בנמצא, שימש גם הבית הערבי ברחוב קוממיות (כך כונה בפי תושבי הסביבה) כפתרון לעולים שהגיעו לאחר קום המדינה ונזקקו לפתרונות דיור. הקרקע עליה בנוי היה המבנה, כמו גם שטח הגן סביבו, נמסרה לקק"ל והוחכרה בהמשך לעיריית תל-אביב יפו. הבית אוכלס עד שנת 1988 ואז ננטש. סביבו, בשטח בין הבית הערבי ברחוב קוממיות, בית מרכז המרשם האוניברסיטאי (מבנה מנדטורי נוסף) ובית יד אבנר, ניטע גן קארטר רחב הידיים הקרוי על שם זוג התורמים ויקטור ואנדריאה קארטר.

בחודש אוקטובר 1991 הוציא האינג'ניר רבינוביץ' מהמחלקה לפיקוח על הבנייה צו הריסה לחלקים מהמבנה וצו לאטימת שאר חלקי הבית. זאת לאחר שקבע כי "הבנין נתון במצב שיש בו סכנה ממשית/ מיידית למחזיקים או לציבור". למרות אטימת המבנה נפרצו מפעם לפעם פתחים בחומת הבית הנטוש. הוא אוכלס על ידי חסרי בית. השכנים התלוננו, והמערכת שוב פעלה לאט לאיטום המבנה. לדוגמא, במכתב מתאריך 17.5.1998 אשר מוען אל רובי זלוף (מנהל אגף שפ"ע), התריע אלי לוי, מנהל אגף הנכסים בעיריה: "המבנה כולל דירה בקומה ב' וחדרון בקומת קרקע המהווה באר מים. לאור הסכנה לציבור הקיימת במקום עקב פריצה חוזרת ונשנית ש'ל דלת (חדרון ד.ר.) באר המים. אבקשך בדחיפות להורות על אטימת מבנה הבאר ומניעת הכניסה והגישה אליו". בתשובתו מתאריך 9.6.1998 מעדכן זלוף כי המבנה נאטם.

שנה אחר כך פנו נציגי ארגוני הנכים אל העיריה בקשה לשפץ את המבנה הנטוש ולהפוך אותו לבית לארגון הגג של ארגוני הנכים. מי שקידם את היוזמה בעיריה היה חבר המועצה מרדכי וירשובסקי (1930-2012) שגם כיהן בהמשך כיושב ראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל. אלא שיוזמות במטרה להשמיש מבנים נטושים לתועלת הציבור, מתקדמות לאט (אם בכלל) והמבנה נפרץ בינתיים שוב ושוב. במכתב מתאריך 24 בפברואר 2000 הממוען אל ראש העיריה חולדאי, כותב משה טלית, מזכיר ועד שכונת אפקה דרום כי "מישהו הרס את הבלוקים שבהם חסמה העיריה את הכניסה" ומוסיף ש"תושבי הסביבה מודאגים כי עתה עלולים להשתמש בבית מוסתר זה גורמים פליליים, מעשני סמים, חסרי בית ואפילו לפח"ע" (ההדגשה במקור).

שבוע וחצי אחר כך, בתאריך 5 בחודש מרץ בצהריים, הוזעקו לוחמי האש לכבות שריפה שפרצה במבנה הבית הערבי ברחוב קוממיות. העשן הסמיך לא איפשר לראות את הבאר העמוקה ולוחם האש שלום שרעבי בן ה-24 מעד לתוכה. תושבי הסביבה עוד זוכרים את מסוק היסעור שריחף בגובה נמוך בנסיונות לחלץ את גופתו מהבאר העמוקה. האסון הכבד הניע את העיריה לפעולה והבית נהרס בהמשך אותה שנה. לזכרו של שלום שרעבי הוצבה אנדרטת זכרון בגן קרטר, סמוך לאתר האסון. כמו כן נקרא בשנת 2013 על שמו משעול להולכי רגל, בסמוך לבית הוריו בשכונת יד אליהו.

רשף ליאור טהרני מוסיף: שלום שרעבי ז״ל היה כבאי צעיר מעולה וזריז. דמות אהובה בתחנת הכיבוי ותמיד היה רץ ראשון לחדור לכל שריפה. האירוע התרחש בשעת הצהרים בתאריך 5.3.2000. הקריאה שהתקבלה בחדר מבצעים הייתה על שריפה במבנה נטוש בשכונה צפונית בתל אביב, שבמרכזה היה שטח ובו מבנה נטוש ישן. שלום הגיע למקום עם צוות הכיבוי ונכנס במהירות לתוך המבנה הנטוש שממנו עלה עשן סמיך. כנראה חשב שיש מישהו להציל בפנים (לעיתים קרובות אנו מחלצים הומלסים מתוך מבנים נטושים בוערים). העשן הסמיך כיסה את כל חלל הבית הישן והוא נפל לתוך הבאר הרחבה והעמוקה. מפקד הצוות שלו, אלי שמגר, חש שמשהו לא כשורה ולאחר שניסה לקרוא לשלום במכשיר הקשר ללא כל מענה, הוא נכנס אחריו פנימה וכמעט נפל גם הוא לתוך הבאר. בדרך נס הוא עצר ממש צעד אחד לפני התהום, קלט את המצב המסוכן והזעיק סיוע. השריפה הייתה בתחתית הבאר בעומק רב. העשן הסמיך והחום שהצטבר בתוך המבנה לא אפשרו פעולה יעילה של כיבוי. לוחמי אש רבים הגיעו למקום לסייע אך המצב היה מדאיג והיה קושי רב להשתלט על האש. לאחר שעות ארוכות של נסיונות כיבוי ויצירת פתחים במבנה לשחרור העשן התמונה התבהרה. עומק הבאר היה כחמישים מטר ופעולת החילוץ הייתה מסובכת ומסוכנת. בסיוע של יחידת 669, רופא צבאי ומחלץ משכנו יחד באמצעות גלגלות וחבלים את גופתו של שלום מתוך הבאר. האירוע הקשה הזה השאיר בנו זעזוע שליווה אותנו שנים רבות. בעקבותיו, הפקנו לקחים וכתבנו נהלים והנחיות חדשות בתחום כיבוי אש וסריקה בתוך מבנים בוערים.

פירוט הפעולות שבוצעו לצורך חילוץ הכבאי וכיבוי השריפה

1. בתאריך 5.2.00 בשעה 14:23 התקבלה הודעה במוקד שירותי כבאות ת"א אודות שריפה במבנה נטוש ברחוב הקוממיות 25 בתל אביב.

2. למקום הוזנק מיידית צוות כיבוי שמנה שני כבאים ומפקד צוות - כבאי שמגר אלי.

3. הצוות הגיע למקום האירוע בשעה 1428 - חמש דקות לאחר קבלת ההודעה.

4. עם הגעתם למקום, זיהה מפקד הצוות כי מדובר במבנה נטוש וכי עשן סמיך בוקע מחדר הנמצא בחלקו המערבי של המבנה. מפקד הצוות לא מצא באתר שלטי אזהרה בפני סכנות מיוחדות במקום האירוע.

5. מפקד הצוות מיקם את רכב הכיבוי וביצע סריקה במקום. במהלך הסריקה איתר פירצה בקיר בנוי מלבנים שנועדה לחסום את הכניסה לחדר. כמו כן הבחין כי בשל תנאי העשן הכבד ששרר במקום יש צורך להתמגן במיגון מלא לצורך ביצוע פעולות הכיבוי בחדר.

6. המנוח כבאי שלום שרעבי השלים במהלך שלב זה את חבישת אמצעי המיגון – מנ"פ, חליפת תקיפה וקסדה.

7. בעת שמפקד הצוות השלים חבישת אמצעי מיגון, חדר המנוח – כבאי שלום שרעבי לחדר כשהוא נושא מזנק וקו מים, ומצויד במכשיר קשר ובפנס.

8. באותו זמן נערך הכבאי השלישי בצוות להפעלת המשאבה ברכב הכיבוי.

9. לאחר שהשלים את חבישת אמצעי המיגון נכנס גם מפקד הצוות לחדר.

10. עם היכנסו לחדר הבחין מפקד הצוות כי הראות במקום מוגבלת בשל העשן הכבד ששרר במקום, ולפיכך עקב אחר קו המים שנפרס במקום ע"י המנוח בכדי לאתר את מקום המצאו ולחבור אליו.

11. משקרא מפקד הצוות למנוח ולא נענה, המשיך לעקוב אחר קו המים עד שנתקל בפתח ברצפת החדר שאליו השתלשל הקו. בשל תנאי העשן הסמיך והראות הלקויה במקום, מעד מפקד הצוות לתעלה שהיתה בקרבה לפתח הבאר. במהלך שלב זה קרא מפקד הצוות למנוח. קריאה זאת נקלטה במערכת הקשר בשעה 1437 .

12. מפקד הצוות הסיק כי המנוח נפל לבור ודיווח על כך למוקד השירות. הדיווח התקבל בשעה 1440.

13. עם קבלת הדיווח הוזנקו למקום צוותים נוספים. מפקד המשמרת, סגנו, וסגן מפקד השירות יצאו למקום האירוע ודיווחו על הגעתם בשעה 1447.

14. עד עת הגעתם נערך מפקד הצוות לפריסת דוחף עשן והחל בהרחבת הפרצה בפתח הכניסה לחדר.

15. סגן מפקד השירות – טפסר\מ אהרון אהרוני ביקש להזעיק למקום צוותים נוספים וכן כוחות מד"א ומשטרה.

16. הכח בפיקודו של טפסר\מ אהרוני נערך לכיבוי הבעירה בבאר ולחילוץ הכבאי שלום שרעבי.

17. לצורך ביצוע פעולות אילו נערכו לסירוגין פעולות כיבוי במים ובקצף, נמדד עומק הבאר באמצעות זרנוקים שאורכם ידוע, הוכן ציוד חילוץ (הצבת סולם שחיל מעל הבאר, והכנת כסא הצלה עם כבאי) ולבור הורד פנס באמצעות חבל.

18. פעולות הכיבוי לא הביאו לכיבוי מוחלט של הבערה. זרנוק ומערבל קצף שהורד לתחתית הבור נשרף. הבדיקה שנערכה העלתה כי עומק הבאר מגיע לכ- 45 מ'.

19. בהתאם לתמונת המצב שהתפתחה החליט טפסר\מ אהרוני כי לא ניתן לבצע את משימת החילוץ בכוחות ובאמצעים הנמצאים במקום, ובשעה 1513 ביקש להזעיק למקום צוות חילוץ מקצועי מחברת"הגולשים" חברה פרטית המתמחה ב סנפלינג.

20. צוות חברת הגולשים אותר והיה בדרכו למקום בשעה 1524, והגיע למקום ככל הנראה לקראת השעה 1600. כמו כן דווח על האירוע לפיקוד העורף, שהתבקש לשלוח למקום כוחות חילוץ.

21. בעת שצוות חברת הגולשים נערך לביצוע פעולת החילוץ, הגיע למקום כח מבסיס ההדרכה של פיקוד העורף, בפיקודו של מפקד בסיס ההדרכה. כמו כן הגיע למקום סגן מפקד מחוז דן של פיקוד העורף.

22. בשעה 1600 נמסרה התרעה אודות האירוע ליחידה 669. הדיווח ליחידה נמסר באמצעות אג"ם מבצעים – זירת עורף.

23. עם הגעת כוחות פיקוד העורף למקום והזנקתה של צוות יח' 669, הוחלט להמתין להגעתם, ולהפסיק את פעולת צוות חב' הגולשים.

24. צוות יח' 669 הוזנק באמצעות מסוק בשעה 1614. בהתאם לנתונים שנמסרו בדיווח הראשוני, לקח עימו הצוות ציוד המתאים לחילוץ לכודים מבורות.

25. המסוק שנשא את הצוות נחת בשעה 1635 במתקן ספורט הנמצא במרחק של כ- 300 מ' ממקום האירוע. בשעה 1645 נלקח הצוות ע"י רכבי משטרה והובל למקום האירוע.

26. כאשר הגיע הצוות למקום האירוע מצא כי החדר הומה מאנשים וכי חלקם נמצא בקרבה מסוכנת לפתח הבאר. בשעה זאת טרם כובתה הבעירה בבור.

27. צוות יח' 669 ביקש מקצין משטרה במקום לפנות את הנוכחים, למעט אילו שעסקו בכיבוי הבעירה, והחל בביצוע ההכנות הנדרשות לחילוץ הכבאי, ובכלל זאת עיגון חבלים והפעלת מכשיר מנועי להרמה.

28. בשעה 1715, ולאחר שכובתה הבעירה, הורד איש צוות ורופא מיחידה 669 מצויידים במערכות נשימה של כוחות הכיבוי. אנשי הצוות תודרכו באופן השימוש במנ"פ בטרם ירידתם לבאר.

29. משך הורדת הצוות לקרקעית הבאר הוערכה בכ- 4 – 3 דקות.

30. עם הגעתם לקרקעית הבאר חילץ הצוות את גופת המנוח שהיתה קבורה מתחת לפסולת, וקשרו אותה לרתמה. ההכנות לחילוץ הגופה ארכו כארבעים דקות. במהלך פעולות אילו אזל האוויר במנ"פ, והצוות המשיך בעבודתו ללא מיגון נשימתי.

31. בשעה 1800 הוחל בהרמת הצוות והגופה, פעולה שארכה כ- 25 דקות.

32. לאחר חילוץ הגופה הוחל בשחרור הכוחות.

33. בתום פעולות החילוץ התכנסו הכבאים בתחנה הראשית, ותודרכו לגבי הפעולות הנדרשות להחזרת הכלים לכשירות.

34. באירוע פעלו 9 רכבי כיבוי, 18 כבאים, צוות יח' 669, כוחות פיקוד העורף ובה"ד 16, וכוחות משטרה ומד"א.

הדירה בקומה השניה של הבית שימשה למגורים מקום המדינה ועד שנת 1988. צילום משנת 1995.

עומק הבאר היה כחמישים מטר ופעולת החילוץ הייתה מסובכת ומסוכנת. צולם ארבעה ימים לאחר האסון.

למרות אטימת המבנה נפרצו מפעם לפעם פתחים בחומת הבית המסוכן. צילום משנת 1995.

הבית הערבי ברחוב קוממיות. הפתחים האטומים נראים היטב בצילום משנת 1995.

הבית הערבי ברחוב קוממיות. צילום משנת 1992.

הבית הערבי ברחוב קוממיות מוקף במחסומי העיריה לאחר האסון.

הכניסה לבית נאטמה מחדש. הצילומים מתוך ארכיון מנהל ההנדסה.

חבריו ובני משפחתו של שלום שרעבי ז״ל בטקס חנוכת אנדרטת הזכרון בגן קרטר, סמוך לאתר האסון.

.

ערכים בסביבה

.

אפקה

בית שמיר (בית אברהם עופר)

יד אבנר

בית משה עמיעז