בית ספריאל מאת שולה וידריך

את הבית ברחוב מזא"ה 59 בגבול אדמת כרם רמאדן, תכנן המהנדס מרדכי רוזנגרטן (1898-1986) עבור ישעיהו פיסרבסקי (ספריאל), עסקן ציוני ועיתונאי. פיסרבסקי נולד באוקראינה בשנת 1889. אביו נחום עסק במסחר ועסקנות ציבורית. ישעיהו סיים בית ספר תיכוני למסחר והמשיך ללימודי כלכלה ומשפטים בקייב. בתקופה זאת הצטרף לפעילות בתנועה הציונית וייסד אגודה רעיונית בשם "עת לבנות" שמטרתה הייתה להפיץ את רעיונותיו של הרצל. בתנועה זו הושם דגש על רעיון הציונות המדינית בניגוד לציונות הרוחנית שהובילה תנועת חיבת ציון והסופר אחד העם. בשנת 1914 ביקר לראשונה בארץ בראש קבוצת סטודנטים ואת רשמיו פרסם בספר ההתיישבות בארץ ישראל ובעיותיה הלאומיות.

בשנת 1917 נבחר כציר לקונגרס הציוני ה-11 בווינה מטעם 'עת לבנות'. בהמשך פעילותו הציונית בקייב דרש להפוך את השפה העברית לשפה השלטת וגיוס כספים להגנה עצמית. לפרנסתו שימש כמורה להיסטוריה בבית ספר תיכון. בשנת 1920 נאלץ לעזוב את רוסיה בשל השתלטות הבולשביקים, הגיע לאנגליה עבד כעיתונאי, ובמקביל המשיך את פעילותו הספרותית והציבורית. ביקר בארץ כתייר מספר פעמים ובשנת 1931 עלה לארץ מאנגליה והתחתן בירושלים עם ד"ר שולמית פינברון .

בארץ נשא הרצאות ופרסם מאמרים בעיתונים הארץ והבוקר. על מאמריו חתם בשם העט "אחד הבונים". בשנת 1933 בנה את הבית ברחוב מזא"ה 59 אשר היווה את מקור פרנסתו. ישעיהו נפטר בשנת 1971 ונטמן בבית העלמין בחולון. את הבית מכר כשנה לפני מותו לאיש נדל"ן, וזה מכר את הבית לקופת הפנסיה של האוניברסיטה העברית. רעייתו שולמית הייתה רופאה במרפאת הסתדרות הרפואית, שפעלה בבית ד"ר יונס ברחוב השחר. היא נפטרה בגיל 100 בשנת 1998 ונטמנה בבית עלמין חולון.

פרופ' נחום אוריאל ספריאל, לשעבר מנהל המכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין באוניברסיטת בן גוריון , כיהן כמדען ראשי של רשות שמורות הטבע. בראיון מיום 11.1.2018 עם אוריאל-ספריאל סיפר הבן כי משפחתו התגוררה במבנה בקומה שנייה באגף הפנימי. בתחילת שנות החמישים הקים אוריאל על גג הבית גן חיות. בהיותו תלמיד בבית ספר אחד העם ובהמשך בבית ספר תיכון, הוא אירגן קבוצת תלמידים ותלמידות אשר קראה לעצמה בשם "אגודת הצעירים חובבי חי", ובראשי תיבות: אהצ"ח, במטרה להציל בעלי חיים ולטפל בהם. מאחר ומכל חברי הקבוצה רק לו היה אבא בעל-בית, הפך גג בית ספריאל לגן חיות בו גידלו הנערים ציפורים, ברווזים, ארנבות, צבים ועוד.

סביבת הבית גבלה בשדות שרונה בהם טיילו הנערים תכופות תוך שהם מתנהלים כתנועת נוער אליה הצטרפו גם חניכים צעירים שהודרכו על ידי הבוגרים. פעולות הקבוצה כללו גם עבודות גינון בגינת בית ספריאל. עם גיוסם לצבא חדלה הפעילות והחיות נמסרו לעיריית תל אביב שהעבירה אותן למועדון בית הנוער א' שפעל בסמוך למסגד חסן בק.

מאחורי בית ספריאל ניצב כבר מאות שנים עץ שקמה מרשים. יש האומרים כי זהו עץ השקמה העתיק בעיר. בקרבת העץ ממזרח נמצאת אדמת חוות רוהאם (פרדס גינטנר). לאחר שרטוט פרצלציות כרם רמאדן ופרדס קוורטין נכלל גזע העץ בשלושה מגרשים שונים.

ישעיהו פיסרבסקי וד"ר שולמית פינברון. וינה, 1931.

הנערים עם דגל "אגודת הצעירים חובבי חי" על גג בית ספריאל. אוריאל בימין התמונה.

בניית בית ספריאל בגבול אדמת כרם רמאדן. צילום משנת 1934 באדיבות המשפחה.

הכניסה אל בית ספריאל . צילום: שולה וידריך, 2019.

מאחורי בית ספריאל ניצב כבר מאות שנים עץ שקמה מרשים. צילום: רחל רמרז 2010.

.

ערכים בסביבה

.

כרם רמאדן

בית עיתון הארץ

בית הוצאת דביר

מעונות עובדים א' ב' ג'