היכל המלאכה (בית תמי) מאת דני רכט

בשנות השמונים נרשמה הגירה שלילית בסביבת רחוב שיינקין. משפחות עם ילדים עזבו וחנויות ריקות לאורך הרחוב הוצעו להשכרה. האזור המרכזי כמו גם מחירי השכירות הזולים יחסית, משכו לסביבה צעירים רבים, בהם גם אמנים. פתיחת גלריות ברחוב וארועי העדלאידע בשנים 1984-1985 שינו את מיצוב הרחוב ואת אופיו, מה שהביא לתחילת מעבר משפחות צעירות לחלק זה של העיר. התארגנות פעילים חברתיים ומעבר משפחות עם ילדים הביאה ללחץ על העיריה לשיפוץ גינת שיינקין, הקמת מרכז קהילתי ובניית אולם ספורט חדש. שלושתם לתועלת תושבי השכונה.

בשנות העשרה, עם חלוקת מגרשי שכונת מרכז בעלי מלאכה נשמר שטח גדול (מגרש 115 בתכנית הפרצלציה) לצרכי ציבור. לאחר מיזוג השכונה בעיר בראשית שנות העשרים, נבנה על חלק קטן מהשטח צריף בית הכנסת השכונתי (בפינת הרחובות בעלי מלאכה ויוחנן הסנדלר). על רוב השטח נטעה העיריה ב-1926 את גן המלאכה. ועדיין, נשאר שטח פנוי מתוך המגרש הגדול. שטח הנמצא בפינת הרחובות נפחא ובעלי מלאכה. בטקס שהתקיים במקום זה בל"ג בעומר 1934 הונחה אבן פינה להיכל המלאכה - מבנה ציבורי בן שלוש קומות שלימים איכלס את מוסדות הסתדרות מרכז בעלי המלאכה. במבנה פעל גם אולם בו התקיימו ארועים משפחתיים (חתונות, בריתות, מסיבות) לצד כנסים של ארגוני עולים ושל סקציות מקצועיות: ארגון בעלי המספרות, חברת הצבעים, ארגון הרפדים, ארגון השרברבים, ארגון נגרי רהיטים ועוד.

את הבית תכנן האדריכל שמואל דב חיים קריס (1892-1974) שגם שימש כבונה האחראי. ממשרדו שפעל אז ברחוב פינסקר 20, עיצב קריס למבנה כניסה מרשימה בפינת הרחובות ובה שש מדרגות ואלמנט מרפסות מעוגלות מעל. הכניסה, הפינה המעוגלת והמרפסות, נעלמו שנים אחר כך כששופץ הבית. במקום אלה נקבעו שתי כניסות. הראשונה, פונה לרחובות בעלי מלאכה, שימשה את הקומות העליונות. כניסה הפונה לרחוב נפחא שימשה את קומת הקרקע בה פעל בנק למלאכה (פ.י.ב.י. למלאכה בע"מ), בנק שהוקם ב-1954 ביוזמת הממשלה והתאחדות בעלי המלאכה ושירת בעיקר סוחרים ולקוחות קטנים. הבנק פעל עד שנות השבעים, אז מוזג עם הבנק לסחר חוץ ועם גופים פיננסים נוספים, והוקם הבנק הבינלאומי הראשון. הבנק למלאכה הפך לסניף של 'הבינלאומי' ופעל במקום מספר שנים עד שהועבר ב-1987 לרחוב הלל הזקן.

את בית היכל המלאכה הפכה העיריה למרכז קהילתי, תוך שיפוץ שהתאים את המבנה ליעודו החדש. במסגרת השיפוץ נוספה לבית קומה נוספת, נפתחה כניסה נוספת מתוך גן המלאכה (גינת שיינקין), נוספה מעלית ועוד. שיפוץ המבנה נעשה בתמיכת משפחת שטינמץ עתירת האמצעים והמרכז הקהילתי לב תל-אביב נקרא בית תמי על שם בתם (1967-1989) סטודנטית צעירה אשר נפטרה מדום לב. בהמשך נבנה גם מרכז פיס קהילתי המשמש את פעילויות בית תמי (נבנה במקום סככת הספורט של בית הספר בלפור ועל חלק מגינת בית שטראוס) ונפתח בית תמי בקלישר (בבית תלמוד תורה לתימנים ששימש בהמשך את בית הספר קלישר).

.

.