כרם רמאדן מאת דני רכט

בשנת 1912, כשגבולה המזרחי של שכונת תל-אביב עבר בסביבות רחוב יבנה, נרכש כרם רמאדן הרחק משם מזרחית לדרך הראשית (רחוב יהודה הלוי). אזור זה היה מבודד ורצף בבעלות עברית נוצר בינו לבין תל-אביב הגרעינית רק כשנרכשו אדמות שכונת לב תל-אביב וכרם מוסתקים (לב תל-אביב ב') 12 שנים מאוחר יותר.

שטחו הכללי של כרם רמאדן הוא 32.153 מ"ר. לאחר פרצלציה חולקה הקרקע ל-39 מגרשים ששורטטו סביב קווי תוואי לרחובות שבדרך: רחוב אבן גבירול (עד 1941. לימים רחוב י.ל. גולדברג), רחוב ריב"ל (לימים המשך רחוב מזא"ה), ורחוב סעדיה גאון (לימים המשך רחוב נחמני). הרחובות נסללו רק בשנת 1933.

העובדה שאדמת הכרם היתה מרוחקת מבתי מגורים הביאה יזמים באמצע שנות העשרים לבנות בו בתי מלאכה וחרושת. בכרם רמאדן נבנו אז בית החרושת לודז'יה לייצור טקסטיל, בית החרושת ברנא לייצור זבל חימי, ונרכש מגרש עבור דפוס עיתון הארץ, אליו עבר העיתון רק בשנות השלושים, לאחר השלמת המבנה.

הגידול העצום בשנות השלושים באוכלוסיית העיר הביא לבנייה מואצת של בתים למגורים. תרמו לכך גם עקירת פרדס גברילוביץ' (ממזרח לכרם רמאדן) ופרדס קוורטין (מצפון לכרם רמאדן) והבנייה בהם. בקטע צילום אוויר (1938) עליו סומנו גבולות כרם רמאדן נראה שרק 3 מגרשים מתוך 39 שנכללים בפרצלצייה זאת לא נבנו עדיין. במקביל, החלה העיריה להקשות על אתרי התעסוקה (שהפכו למטרד) במטרה שיתפנו. בית החרושת ברנא נסגר, בית החרושת לודז'יה הועבר לחולון ורק דפוס עיתון הארץ המשיך להרעיש בלילות למורת רוחם של הדרים בסביבה, עד לשנות השבעים. עת הועבר לבניין בהמשך רחוב העלייה (לימים רחוב שוקן) בשולי קריית המלאכה.

בפינה הצפון-מזרחית של כרם רמאדן, מאחורי בית ספריאל (רחוב מזא"ה 59) בה נפגשות תכניות הפרצלציה של כרם רמאדן, פרדס גינטנר (חוות רוהאם) ופרדס קוורטין, ניצב כבר מאות שנים עץ שקמה ענק, תזכורת לימים בהם היתה הסביבה לא מיושבת.

.

.