קולנוע זהר מאת דני רכט

ברחוב סלמה 117 מול בתיה של שכונת העובד נבנה החל מראשית שנת 1947 בית קולנוע חדש לשמחתם של תושבי הסביבה, שכונות עבריות שהיו בשטחה המוניציפלי של יפו. אלא שלחיים על קו התפר העירוני היתה דינמיקה משלהם ועוד בטרם הסתיימה הבנייה החלה מלחמת התשה סביב קו התפר והפועלים באתר הבנייה מצאו את עצמם חשופים לצליפות ממגדל כנסיית סנט-פיטר במתחם המוסקוביה וממינרט מסגד אבו כביר.

בית הקולנוע נפתח בראשית שנת 1948. אז גם הקדיש העיתונאי אורי קיסרי פיליטון (ידיעות מעריב, 16-02-1948) לדיאלוג בין בני זוג על בית הקולנוע שנפתח בקו האש: "סרט? סרט בסלמה? שם נפתח קולנוע. הבחורה כמעט שנתעלפה! היית שם? חלילה. אבל הנה המודעה, קראי... סלמה... קולנוע... אבל הן בין כך ובין כך אנו מסכנים את עצמנו בסיכון מתמיד. כן, אבל זה לצורך החיים, לא לצורך סרטי קולנוע".

קולנוע זהר פעל בהצלחה במהלך שנות החמישים והשישים כשהוא מספק מענה כמעט יחיד לצרכי התרבות של השכונות בחלק זה של העיר. דעיכתם של בתי הקולנוע השכונתיים החל מאמצע שנות השבעים לא פסחה גם עליו. הובילה לכך גם נהירת התושבים החוצה לאזורי מגורים טובים יותר כשסביבה זאת הופכת בעיקרה למסחרית.

שעריו של קולנוע זהר נסגרו והוא ננטש, עד שהופעל מחדש על ידי בעלי מועדון הרוק ליקוויד. היה זה גילגולו השלישי של המועדון שהחל את דרכו במרתף ברחוב לינקולן והמשיך באולם קולנוע אופיר ברחוב גרוזנברג. כאן התקיים בסוף שנות השמונים מקדש רוק אלטרנטיוי שאירח בין השאר הרכבים מחו"ל כמו היאנג גודס ואלמנט אוף קריים. במועדון ליקוויד האחרון גם הופיעה להקת נושאי המגבעת (1992) רגע לפני שהתפרקה. בהמשך השתנתה האופנה ובמקום נפתח מועדון הקו. שהפך בסיומו של אותו עשור למועדון קו-מילניום.

אחרי מאבק ארוך עם השכנים שלא ממש התחברו לחיי הלילה במקום, ננטש האולם ובסוף 2019, שנים אחר כך, נהרס האולם בעל החזית המעוגלת והייחודית. במקומו נבנה בית מגורים.

ביתו הנטוש של קולנוע זהר ברחוב סלמה 117. צילום: הניה מליכסון 2013.

קולנוע זוהר "תמיד סרטים מצויינים". מודעת בתי הקולנוע בעיר משנת 1949. באדיבות "סיפור פשוט".

קופת קולנוע זהר נחסמה בקיר לבנים. צילומים: הניה מליכסון, 2013.

ההתיישבות העברית סביב הדרך לכפר סלמה. אזור שרובו היה בשטח המוניציפלי של יפו הערבית. תצ"א משנת 1946:

1. מגרש עליו יבנה ב-1947 קולנוע זהר.

2. שכונת העובד.

3. שכונת שפיר קליין.

3. שכונת שפירא.

5. אולם חן.

6. שוק שפירא

7. גבעת נער.

8. פרדס בבעלות ערבית. לימים התחנה המרכזית החדשה.

9. נווה שאנן.

10. שוק העליה.

11. מרכז מסחרי.

12. פלורנטין.

13. בית העולים. לימים ביה"ס ביאליק-רוגוזין.

14. נווה שאנן ב'.

15. בית חינוך ג'

16. בית הבאר ברחוב חזנוביץ'.

דבורה נצר, חברת כנסת מטעם מפא"י ותושבת שכונת הפועלים אז"ר, מגיעה אל דרום העיר לקראת בחירות 1959.

.

ערכים בסביבה

.

אדמת פומברובסקי

אולם חן ברחוב סלמה

בית הבאר ברחוב חזנוביץ'

שכונת העובד (שכונת העבודה)

.