קולנוע דרייב-אין / היכל קבוצת שלמה מאת דני רכט

בחודש אוגוסט 1948 הוחלט על סלילת מסילת ברזל מהמסילה המנדטורית ליד חדרה ועד לתל-אביב. ההחלטה התקבלה מכמה סיבות: א) קטע מהמסילה המזרחית (באזור טול-כרם) היה בשליטת הלגיון הירדני. ב. הרצון להרחיק את המסילה מקו הגבול. ג) מסילת החוף כאמצעי לפיתוח השטח בין חדרה לבין תל-אביב (בדגש על פיתוח העיר נתניה). ד) קיצור משך הנסיעה ברכבת בין חיפה לבין תל-אביב. ה) יצירת מקומות עבודה לעולים מובטלים. המסילה נסללה דרומה עד למרגלות גבעת הכורכר עליה בנוי היה הכפר שייח מואנס ומשם פנתה מזרחה עד לחיבור עם מסילת ההדרים (בקטע בין פתח-תקוה לראש-העין) וממנה אל העיר לוד ולמסילת הברזל לירושלים. תחנת תל-אביב צפון (כיום תחנת בני-ברק) נבנתה ליד גשר עשר טחנות (גשר מבצע קדש כיום) בשטח שלא נכלל בתחומי תל-אביב. לאחר פתיחת התחנה החדשה הפכה התחנה ברחוב הרכבת לתחנת תל-אביב דרום.

בחודש ינואר 1953 הגישה ועדה מקצועית את את המלצותיתה ואלה אומצו על ידי הממשלה. הוחלט כי אפיק נחל איילון ייובש באמצעות תעלת הטייה למי הנחל שתחפר מסביבת שכונת עזרא בדרום העיר אל חוף הים בדרומה של יפו (סביבת בית החולים דונולו ב' ורחוב קדרון אז) ובאפיק היבש יסללו מסילת ברזל וכביש חדשים (לימים נתיבי איילון). מאחר ומשאביה של המדינה הצעירה היו מוגבלים והיא סבלה ממחסור במטבע זר, הוחלט כי שלב ראשון לתכנית השאפתנית (שבוצעה עשרות שנים אחר כך) יהיה בניית תחנת רכבת חדשה בקצה המזרחי של רחוב ארלוזורוב, וסלילת מסילה שתחבר את התחנה החדשה אל המסילה הקיימת (לרגלות שייח מואנס) ובניית גשר רכבת מעל נחל הירקון, במקום בו נשפכים אליו מימי נחל איילון. תחנת הרכבת תל-אביב מרכז (לימים תחנת סבידור) נחנכה בנובמבר 1954.

סלילת המשך המסילה דרומה אל תחנת הרכבת תל-אביב מרכז מרכז יצרה צלע נוספת (מערבית) במשולש שהושלם למרגלות גבעת שייח מואנס כאשר נסללה שם מסילה נוספת- "קשת" שחיברה את תחנות הרכבת תל-אביב מרכז ותל-אביב צפון ושתחמה מצד דרום שטח בצורת משולש. במקביל למסילת "הקשת" נסללה דרך (לימים, רחוב אייזיק רמבה) והשטח דרומית לדרך הוקצא לקריית התערוכות החדשה - גני התערוכה (אקספו תל-אביב כיום). מזרחית למשולש מסילות הברזל נבנה ברובו במחצית הראשונה של אותו עשור שיכון לאנשי צבא בשרות קבע בשיך מוניס, שנודע בהמשך כשכונת מעוז אביב.

השטח התחום במשולש מסילות הברזל נותר לא מפותח עד לראשית שנות השבעים. אז עלה הרעיון להקים בשטח זה קולנוע פתוח למכוניות בסגנון אמריקאי, יחיד מסוגו בארץ. בתאריך 11 במרץ 1973, נפתח קולנוע הדרייב-אין, צפונית לשטח גני התערוכה (מרכז הירידים) בעבר הירקון. במקום הוקם חניון שתוכנן בצורת מניפה ובו מקום 960 מכוניות. בקצהו המזרחי הוצב מסך ברוחב של 30 מטרים, ליד כל חניה היה רמקול אותו היו מניחים על חלון הרכב. הסרט הראשון שהוקרן במקום היה ספר הג'ונגל. מחיר הכניסה היה אז ארבע לירות וחצי למכונית.

במקום נערכו גם הופעות של זמרים מפורסמים כגון הופעה של צביקה פיק. צופים רבים העדיפו לחסוך בדמי הכרטיס ולצפות בסרטים מגבעת האוניברסיטה, ועם סלילת נתיבי איילון, היו נהגים שנהגו לעצור בשולי הכביש כדי לצפות בסרטים. במיוחד משנות השמונים כשעל מסך הדרייב-אין הוצגו סרטים פורנוגרפים. הקולנוע נסגר בשנת 2000. לאחר הסגירה הוצע להקים במקום מעונות סטודנטים שיקושרו בגשר הולכי רגל מעל נתיבי אילון עם קריית האוניברסיטה. אולם תכנית זאת לא יצאה אל הפועל.

בתחילת האלף הנוכחי קידמה העיריה תכנית לפינוי שטחים שהוחכרו בעבר לאגודות הספורט לצד נחל הירקון לטובת השטחים הירוקים לצד הנחל. במסגרת תכנית זאת נהרס ב-2007 אולם אוסישקין של אגודת הפועל תל-אביב, מה שהביא ל"מלחמה" בין אוהדי הקבוצה לבין ראש העיריה רון חולדאי, אשר בשיאה השחיתו כמה מהאוהדים "האדומים" את קברי הורי ראש העיריה בבית העלמין בקיבוץ חולדה. אגב, הריסת איצטדיון המכביה חמש שנים אחר כך (2012) עברה בשקט במחנה "הצהוב" של העיר.

מספר שנים אחר כך יזמה העיריה בניית אולם ספורט רב-תכליתי במתחם הדרייב-אין לשעבר. האולם המכיל כ-3500 מקומות ישיבה המנוהל על ידי חברת היכלי ספורט העירונית (המנהלת גם את איצטדיון בלומפילד ואת היכל מנורה מבטחים). במקום הוקם ב-2014 אולם ספורט עירוני הנקרא בראשיתו "זמנית" היכל הדרייב-אין ולאחר שנמצאה חברה מסחרית תומכת (ספונסרשיפ) נקרא כיום היכל קבוצת שלמה. האולם משמש, בין השאר, כאולם בית של קבוצת הפועל תל אביב כדורסל.

בסוף חודש יולי 2020 פירסמה העיריה כי בכוונתה להפעיל קולנוע דרייב-אין אשר יכיל כמאתיים מכוניות (במקום 960 מכוניות בדרייב-אין המקורי) בחניון היכל קבוצת שלמה כשהסרטים יוקרנו על קיר אולם הספורט. זאת כמענה לצורך התושבים לצאת ולהתאוורר במהלך משבר הקורונה.

.

.