ביח"ר לקרח צפון   מאת דני רכט

בית חרושת סינדיקט הקרח שנבנה ב-1947 ופעל רחוב השל"ה 5-7  נחרט בזכרונם של אלה שגדלו במתחם בזל בשנות החמישים והשישים. במרחק של כשמונים מטר ממנו, בפינת רחובות אלקלעי 7 ואשתורי הפרחי 9 נבנה באותה השנה בית חרושת נוסף לייצור קרח  אשר נשכח מהזכרון. אולי מאחר ופעל לאורך תקופה קצרה יותר.    

חברת צפון מפעלי קרח וקרור בע"מ התארגנה בשנת 1946 במטרה להקים מפעל לייצור קרח שיספק ללקוחותיו גם שירותי אחסון בקירור. משרדי החברה פעלו מבית ברלין גלוסקין וצציק ברחוב מונטיפיורי 9. ניהלו אותה האדונים שבתאי אברמוב (התגורר ברחוב בר כוכבא 2), שלמה בורישנסקי (התגורר ברחוב ביל"ו 36 בבתים המשותפים) ומנחם לוריה (שהתגורר מחוץ לעיר). החברה רכשה שטח בגודל 547 מ"ר - אחד ממגרשי אדמת מלינוב זקס - ובנתה עליו מבנה תעשייה בן שתי קומות בתכנון האדריכל שלמה גפשטיין (משרדו אז ברחוב מאפו 24). 

בבלוק העירוני התחום בין שדרות נורדאו ורחובות השל"ה, אלקלעי ואשתורי הפרחי יש שמונה בתים. בסוף שנות הארבעים ניצבו בו רק שניים: ביח"ר לקרח צפון ובית מעונות פועלים ו' (של חברת השיכון שהיתה מסונפת למפלגת מפ"ם). הקרבה הפיזית בינהם (כחמש מטר) והתב"ע העירונית למתחם שאיפשרה תעשייה ומסחר לצד מגורים, יצרה שורה של בעיות.    

במכתב לעיריה מתאריך 30 ביוני 1948 תבעו דיירי בית מעונות פועלים ו' את  צמצום שעות העבודה של בית החרושת לקרח: "מאז החל המפעל לעבוד התחילה עבורנו פרשת עינויים בלתי פוסקת. רעש המנוע הוא עצום כל כך עד שקירות הבית הניצבים ממול רועדים. שתקנו כל עוד המפעל היה עובד ביום או בעיקר ביום. מאז התחלת הקיץ עובד המפעל לילה לילה מ-3-4  אחר הצהריים עד 6-7 בבוקר, נוסף לכך גם בערבי שבתות וחגים. לנו לא לבד שנגזלת מנוחתנו לאחר יום עבודה, אלא שאין אנו יכולים לישון פשוטו כמשמעו. הדיירים הסובלים ביותר מהטרטור הלא פוסק יומם וליל נעשים מעוצבנים ומדוכדכים, ואחת החלטנו – לקבוע בכל לשון שינוי רדיקאלי במצב הזה".  

על בעיות אלה לאיכות חיי התושבים הוסיפה גם חברת החשמל שהוסיפה ובנתה תחנת שנאי (טרנספורמטור) בקיר הגובל עם בית הקרח והקירור.  התערבותם האישית של מהנדס העיריה בן-סירה ושל מזכיר העיריה נדיבי לא עזרה, לאחר שהתברר שבית החרושת לקרח פועל על פי חוק ולא קיימת אפשרות להגביל את שעות פעילותו. פקידי העיריה הבכירים פנו במכתב אל מצפונם של מנהלי בית החרושת וביקשו מהם להתחשב בשעות המנוחה של דיירי הבית השכן, אך ללא הועיל.  

בשנות השישים שימש בית הקירור לשעבר את ביח"ר האחים מולדבסקי לעיבוד יהלומים. לימים  הוסב המבנה ובמפגש הרחובות בו  פעל בית החרושת לקרח ניצב כבר עשרות שנים בית ובו שלוש קומות מגורים מעל קומת חנויות. 

.

.