בית קיראט ברחוב יעל מאת דני רכט

האזור מצפון-מזרח לכיכר צינה דיזנגוף היה נמוך יחסית לסביבה והפך מדי חורף לשלולית ענק. אזור זה שכונה בעגת מתכנני העיריה מרכז תל-אביב א' החל להבנות בתחילת השלושים, במקביל לשכונת יעקב שנבנתה ממזרח. הבית ברחוב יעל 8 נבנה במחצית השניה של שנת 1934 על מגרש בשטח של 466 מ"ר עבור הגברת מינה בת עוואד קיראט. הבית הכיל במקור שתי קומות (קרקע וראשונה) ונבנה בתכנון ובפיקוח המהנדסים מיטלמן ומילבאואר. בשנת 1936 פנה ארגון איחוד (שפעל למציאת פתרונות שיכון לחבריו, יוצאי הגדודים העברים במלחמת העולם הראשונה) לעיריה בבקשה להכשיר הוספת חדר קטן שנבנה על הגג ללא רשיון. זאת למטרת שיכון אחד מחבריו (בהמשך נוספה לבית קומה מלאה נוספת). בית קיראט נרשם בדפי ההסטוריה העירוניות בעקבות ארוע ההתנקשות שארע בו בתאריך 20 בינואר 1942.

עם פרוץ מלחמת העולם השניה הפסיקו ההגנה והאצ"ל את פעילותם כנגד השלטון הבריטי. על רקע זה התפלגה מהאצ"ל קבוצה קטנה בהנהגת אברהם (יאיר) שטרן שנקראה האצ"ל בישראל (בשונה ממחתרת האם:האצ"ל בארץ ישראל) ובהמשך לח"י (לוחמי חירות ישראל). קבוצה מיליטנטית זאת המשיכה להלחם בבריטים. הבריטים מצדם, עסקו במצוד אחר חברי המחתרת הקטנה, בניצוחו של קצין הבולשת הבריטי ג'פרי מורטון. מסיבה זאת תכננו אנשי המחתרת פעולה שתחסל את מורטון. במאמרו, לידתה של מחתרת מתאר יהודה לפידות (פרופ' לביוכימיה ואיש אצ"ל בעברו) את מה שאמור היה להתרחש:

"המטרה היתה לחסל את הקצין מורטון, שהיה פעיל ביותר נגד אנשי שטרן. התכנית היתה לטמון לקציני הבולשת מלכודת בחדר בקומת הגג ברחוב יעל 8: תחילה יפעיל אחד הבחורים חומר נפץ בכמות קטנה, שיגרום לרעש בלבד. לאחר מכן יפזר דם בחדר ועל המדרגות, כדי שייווצר הרושם כאילו היתה התפוצצות-נפל ואחד המפעילים נפצע. ההנחה היתה כי השכנים, שישמעו את ההתפוצצות, יזעיקו את המשטרה. מאחר שבעבר הועברו ידיעות מסוג זה ישירות אל הקצין מורטון במרכז הבולשת בתל-אביב, אפשר היה לצפות כי הוא יבוא מיד למקום כדי לברר מה קרה. סביר היה להניח שמורטון יבוא יחד עם עוזריו, וביניהם הקצין וילקין שהיה פעיל אף הוא נגד אנשי המחתרת. ברגע שקציני המשטרה ייכנסו לחדר שבקומת הגג, יפעיל איש מחתרת נוסף, שיתמקם על גג בית סמוך, את מלכודת התופת שתתפוצץ ותהרוג את כל החבורה שתהיה בחדר".

השכנים אכן הזעיקו את המשטרה בעקבות הפיצוץ הראשון, אלא שמורטון העסוק שלח אחרים. ובפיצוץ המוקש שהופעל מגג סמוך, נהרג במקום מאיור שלמה שיף. ולמחרת מתו מפצעיהם הקצין היהודי גולדמן והקצין הבריטי טורנטון. במקום לחסל שני קצינים בריטים חשובים, נהרגו בפעולה הכושלת שני קצינים יהודים. הסתבכות הפעולה הביאה את מפקדה, יהושע כהן (מי שכיהן לאחר רצח שטרן כמפקד לח"י הזמני. ולימים שימש כשומר ראשו של בן-גוריון) להסתלק מהמקום מבלי שהפעיל מוקש נוסף שהוחבא בחצר, בסמוך לשביל הכניסה לבית.

מותם של הקצינים גולדמן ושיף הביא לזעזוע עמוק ביישוב העברי כמעט על כל חלקיו. אנשי הלח"י הוקעו. ואנשי הבולשת הבריטית עשו מאמץ עילאי לחסל את המחתרת הקטנה שנקראה בפיהם: "כנופיית שטרן". שבוע לאחר נסיון ההתנקשות בבית קיראט (שנרכש באותה השנה על ידי פנחס גילצר) פשטו מורטון ואנשיו על דירת המסתור של מטה לח"י ברחוב דיזנגוף 30. שבועיים אחר כך (12 בפברואר) נרצח מנהיג המחתרת יאיר על ידי אנשי הבולשת הבריטית ברחוב מזרחי ב' (כיום רחוב שטרן).

.

.