בית יצחק שוורץ (שן-צור)  מאת שולה וידריך

את הבית הירוק שברחוב שיינקין 70 בנה האדריכל יצחק שוורץ (שן-צור) בשנות השלושים עבור משפחתו. שוורץ, מגדולי האדריכלים שבנו בעיר בשנות העשרים והשלושים, נולד בעיירה טרנופול במזרח גליציה בשנת 1886. הוריו סימה ליבה ומיכל יחיאל ירמיהו ניהלו שם איטליז שהיה בבעלותם. שוורץ למד הנדסה בצ'רנוביץ ובתום לימודיו קיבל תואר ארכיטקט ובאו-מייסטר. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרו-הונגרי באלבניה ובהרי הקרפטים. בשל היותו בעל תואר אקדמי הוא קודם לתפקיד בכיר בצבא ואף הוצמד אליו משרת אישי. 

עם סיום המלחמה העולמית והתפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית התמקם שוורץ בבירה וינה ממנה עלה בגפו לארץ (1919) והתיישב בירושלים. הוא פתח עסק לטיפול בהעברת חפצי עולים לארץ, אך לאחר שנה החליט לשוב ולעסוק במקצועו ולמטרה זאת עבר לתל אביב בה נבנו אז רוב הבתים (יותר מכל עיר אחרת בארץ).

שוורץ פתח משרד אדריכלות בבית מורדכיוב (שדרות רוטשילד 8). בשנים 1923-1924 שימש כמהנדס עיריית תל אביב ובמקביל עבד באופן פרטי. עוד קודם, בנה שוורץ את מתחם בתי פיינגולד ובו בתי החלומות הכי בולטים בעיר נכון לתחילת שנות העשרים: בית הדואר והטלגרף, טירת פיינגולד, ובית אליס פלמר. שתיים מעבודותיו החשובות באמצע אותו עשור נבנו ברחוב אלנבי: בית יעקב שלוסברג המפואר ששרד רק שמונה שנים (על מגרשו נבנה קולנוע רימון הוא קולנוע אלנבי) ובית זלצר (בית הכתרים).

בשנת 1926, כשהוא בן ארבעים, נישא לאמה נובליק עולה מגרמניה והעתיק את משרדו ומגוריו לבית בבעלותו שתכנן בשכונת תל נורדאו ברחוב בן יהודה 34. כשבית העם הסמוך הפך למטרד לתושבי הסביבה, תיכנן ובנה שוורץ בית חדש ברחוב שיינקין 70. לבית זה העתיק את משרדו ושיכן בו את כל בני המשפחה שעלו בעקבותיו. שוורץ (שן-צור) העסיק במשרדו צוות של שלושה מהנדסים. בשנות השלושים תכנן המשרד מבנה חדש לביח"ר ליבר שהחליף את בית החרושת הישן (מקודם, ביח"ר רענן). באותם שנים בנה שוורץ בעיר לא מעט בתי מגורים: בית וולף יובילר (ברחוב ביל"ו 7), בית פלמן והנדל (ברחוב אנגל 8), בית פורטר ברחוב צ'לנוב 10, בית חבויניק (בפינת רחובות השחר ומונטיפיורי), הבית ברחוב מלצ'ט 27, בית יצחק מרגלית (שדרות רוטשילד 69), בית זאב קובנסקי (בשכונת נווה שאנן) ועוד. במקביל לעבודותיו במשרד האדריכלות השקיע בענף הפרדסנות. הוא רכש פרדס בן 30 דונם במושבה הרצליה ועסק ביצוא תפוזים ואשכוליות לאנגליה. שוורץ היה חבר בבונים החופשיים (לשכת ברקאי). 

בשנת 1943 חלה ונזקק לניתוח. הוא מכר את הפרדס ורכש בית קטן ברחוב מלצ"ט 32. פעילות משרד האדריכלות שלו דעכה בתקופת מלחמת העולם השנייה, באותה העת הוא עסק בעיקר בבניית מקלטים ובחיזוק חדרי מדרגות. בשל בריאותו הרופפת והפסדים כספיים נאלץ שוב לעבור דירה. הפעם לדירה שכורה בבית האחים גולדשטיין (רחוב שלמה המלך 5). מדירה זאת עבד מעט לבדו. יצחק שוורץ (שן-צור) נפטר בשנת 1956 בתל אביב. הוא קבור בבית העלמין קריית שאול

יצחק שוורץ עבר מאדריכלות אקלקטית לאדריכלות הסגנון הבינלאומי מבלי ללמוד במרכזי המודרנה באירופה. בחלק מבתיו שנבנו בסגנון האקלקטי בולטת השפעה רוסית עמוסה בצלים וצריחים כמו בבית הדואר והטלגרף וטירת פיינגולד שהיו בפינת לילינבלום ונחלת בנימין . בבתים אחרים שילב אריחי קרמיקה תוצרת בצלאל כמו בבית אליס פלמר שניצב בעבר ברחוב לילינבלום 39. בבתיו משנות השלושים  הוא עבר לניקיון צורני ומינימליזם לעומת העושר הצורני הרב המאפיין את הבתים שתכנן בשנות העשרים.

בניו מיכאל שן-צור (הנדסאי בנין) ויעקב (אלוף משנה לשעבר) השליכו לאחר מותו את כל המחברות והשירטוטים שמילאו את המחסן שבחדר המדרגות. מיכאל מספר על אביו האדריכל: "הוא היה רווק עד גיל מאוחר, פשוט היה בחור הולל ועליז. נהג לשבת בבתי הקפה בהם ישבו בתל אביב הקטנה "החברה טראסק" שהיו חבורה של לצים הוללים. הוא היה מוכר מאוד בעיר הקטנה. גם לאחר נישואיו בגיל 40 ולידת בנו בכורו בשנת 1942 נהג לבלות מדי יום בבתי הקפה בעיקר בקפה כסית וקפה דיצה". 

מיכאל העיד על אירוע מצחיק מתקופת כהונתו של אביו כמהנדס העיר בשנת 1924. לטכס חנוכת מגדל המים ברחוב מאז"ה הגיע הנציב העליון במכונית פורד מפוארת. ראש המועצה דיזנגוף על סוסתו ואילו שוורץ על החמור של העירייה. ברשות העירייה היו 6 חמורים שניתנו כרכב אישי למכובדים. מידי בוקר היה חמר העירייה מביא את החמור לביתו.

מיכאל זוכר את חבריו של אביו. בינהם המהנדס ארפאד גוט, יהודה מגידוביץ, פנחס היט איתו ישב מדי יום בבית קפה ואת המהנדס יוסף טישלר אליו נהגו לטייל בשבת. במשך שנים ראה מיכאל את המחברות שהביא אביו מתקופת לימודיו בצ'רנוביץ. במחברות ראה מגדלי בצלים אופייניים לרוסיה ודוגמאות של קשתות. המחברות התצלומים והשירטוטים אוכסנו במחסן מתחת לגרם המדרגות בבית האחים גולדשטיין. לאחר מותו ב-1956 נתבקשו בני המשפחה על ידי בעלי הבית לפנות את המחסן וכל תכולתו הושלכה. יצחק שוורץ היה מיודד עם הצלם שמעון קורבמן שכפי הנראה נראה הוזמן על ידו לתעד את המבנים בתכנונו (אוסף תצלומיו של קורבמן נמצא במוזיאון ארץ ישראל).

רחוב שיינקין 70 (צילום: GSV 2011). לבית זה העתיק יצחק שוורץ (שן-צור) את משרדו 

בני המשפחה עלו בעקבותיו. חלקו האחרון של רחוב שיינקין, מהשדרה ועד רחוב יהודה הלוי.

יצחק שוורץ (שן-צור), מגדולי האדריכלים שבנו בעיר בשנות העשרים והשלושים.

בתצלום אוויר מסוף שנות השלושים (מתוך ארכיון ספריית אוניברסיטת הווארד) נראה בצד ימין מפגש רחוב שיינקין ושדרות רוטשילד. בית יצחק שוורץ (שן-צור) נראה בצד שמאל.

..

ערכים בסביבה

.

בית וינרסקי ויצחקי 

בית וייסר (וילה פרומצ'נקו)

באר 7

בית אדל אייזיק