תחנת הרכבת ובית המכס מאת שולה וידריך

על פתיחת בית המכס החדש ברחוב הרכבת פורסם בעיתון דאר היום ב-22 באפריל 1936. בית המכס הוקם על אדמת לונספלד שנרכשה בשנת 1933. קודם לכן היה השטח מכוסה בפרדסים, אך כבר בשנת 1924 הוגדר כחלק מתל-אביב כשהדרך הסלולה היחידה בו היתה דרך פתח-תקווה (דרך בגין כיום) בעוד שרחוב הרכבת נסלל רק בשנת 1936.

בית המכס הוקם בצמוד לתחנת הרכבת שנקראה תחנת תל אביב ממנה יצאו רכבות לירושלים משנת 1920 (ראשית ימי המנדט הבריטי) ועד לשנת 1970. בשנים הראשונות (1917-1920) היו אלה רכבות משא צבאיות שעצרו בסמוך לצומת כשרות לתושבי הסביבה. הבריטים קראו לצומת Sarona Junction (צומת שרונה. לימים צומת הנפט) וזה גם היה שמה של תחנת הרכבת שהם הקימו בסמוך. אחר כך הוקמה במקום תחנת תל-אביב (אשר כונתה בהמשך תחנת בית הדר מפאת סמיכותה לבית הדר). את מסילת יפו - לוד פירק הצבא הטורקי בשנת 1915. פסי המסילה והאדנים הועברו להרחבת קו הרכבת שהם סללו בדרום בארץ כשניסו (ולא הצליחו) להגיע אל תעלת סואץ. עם הכיבוש הבריטי הונחה בקו זה מסילה צבאית קלה ברוחב 60 ס"מ שחיברה את נמל יפו עם תחנת לוד, צומת הרכבת הראשי בימי המנדט. לאורכה הפעילו הבריטים שש תחנות: רציף יפו, תחנת יפו, צומת שרונה, יאזור, סאפריה, לוד. הקטע הראשון במסילה הצבאית, "מסילת הטרזינה" (בין הנמל לבין תחנת הרכבת יפו), המשיך לפעול עד לשנת 1928. מתחנת צומת שרונה נסללה גם שלוחת מסילת רכבת צרה לעבר החזית הצפונית (סביבת עשר טחנות על גדת נהר הירקון). הקו הצבאי פורק ובשנת 1920 שודרגה מסילת יפו-לוד לרוחב תיקני של 143.5 ס"מ, והתחנה הועברה מהצבא לשליטה אזרחית אל מנהלת הרכבת של ממשלת המנדט ונקראה רשמית תחנת תל אביב.

המבנה הנוכחי הוא חלק ממבנה ששימש כבית מכס וכתחנת רכבת ונבנה על חורבות מבנה העץ הצנוע עם גג הרעפים ששימש קודם לכן את תחנת תל אביב. בית המכס כפי שמוכר לנו היום עומד על אי תנועה מוגבה מהכביש בין נתיבי תנועה עמוסים. זהו מבנה מוארך בן קומה אחת. אורכו כחמישים מטר והוא מחופה בגג רעפים וגגון הצללה הנשען על עמודי ברזל. על חזיתו הדרומית כתוב 'בית המכס' בשלוש שפות, עברית, אנגלית וערבית. על החזית המערבית כתוב באותיות גדולות בעברית 'בית המכס'. חלק המבנה ששרד ומיועד לשימור הוא חלקו המערבי של המבנה המקורי אשר נבנה בשנים 1936-1937 עם פרוץ המרד הערבי ואירועי הדמים שניתקו את תחנת רכבת תל אביב מבית המכס שביפו. בית מכס שנפתח בתחום תל אביב נועד לפתור את הניתוק ממערכת המכס ביפו ונתן מענה לסוחרים ולעולים החדשים. בנוסף לבעיית הניתוק ולצרכי העיר העברית שגדלה דרמטית באותו העשור, התלוננו צרכני הרכבת על כך שמטענים של עולים חדשים ושל סוחרים שהיו מיועדים לתל אביב, היו מגיעים אמנם לתל אביב, אולם אז נשלחו ליפו לצורך שחרור מהמכס. דבר שהגדיל את הוצאות ההובלה. והגדיל את תלותה של העיר העברית ביפו הערבית.

בית המכס ותחנת המשאות נבנו בשנות השלושים כחלק ממתחם הרכבת החדש שכלל גם כמה מבנים, סככות ורציפים (בינהם סככת ההדרים). דרכו עברה הרכבת שתחנת המוצא שלה היתה ביפו (מתחם התחנה כיום). במסגרת תכנון מתחם הרכבת החדש הופרד איזור המשאות מאיזור נוסעים. לטובת האחרונים הוקמה תחנת רכבת הנוסעים בצידה המזרחי של דרך פתח תקוה.

חשיבות הקמת בית מכס בתחנת הרכבת תל אביב נבעה מהיקף התנועה הבין-לאומית באותן השנים בהן הובילו רכבות נוסעים וסחורות לקהיר לדמשק ולבירות. המכס נדרש לטפל בהעברה הבינלאומית של מטענים שונים בכניסה וביציאה מהארץ. החל משנת 1929 ובמהלך שנות השלושים התפתחה החרושת באיזור הקרוב לתחנת הרכבת, בשטח שכונת החרושת ובחלק המזרחי של פרדס גברילוביץ'. בין מיזמי התעשיה שהוקמו בסביבה היו מחסני הקירור הקירור, טחנת הקמח שכטר, ביח"ר זליבנסקי למצות ומתחם חברת הנפט "של" שסיפק למפגש הדרכים את שמו - צומת הנפט. פעילות כלכלית זאת הצריכה את הגדלת תחנת רכבת המיועדת לרכבות משא.

תכנית להקמת תחנת רכבת חדשה מזרחה יותר באזור הר התקווה (בית הספר שבח) נזנחה. במקומה, נבנתה תחנת משאות בשטח התחנה הקיימת. במקביל, מימנו השלטונות הקמת תחנת רכבת נוסעים ממזרח לדרך פתח תקווה. שלב ב' בתכנית שלא התממשה כלל את הארכת הרציף וכריית מנהרה מתחת לדרך פתח תקווה שתשמש מעבר להולכי רגל. הגישה לתחנת רכבת הנוסעים לא היתה נוחה. בשנות החמישים הפכה תחנה זו לרציף להורדת נוסעים (טרמינל רכבות הנוסעים היוצאות עבר למבנה תחנות המשאות ברחוב הרכבת ובראשית שנות השישים נזנחה סופית תחנת רכבת הנוסעים.

בתאריך 23.04.1946 תקפו לוחמי האצ"ל את תחנת משטרת רמת-גן. במקביל, כפעולת הסחה, תקף כוח אחר של האצ"ל גם בית המכס ברחוב הרכבת. בהמשך הפכה הסביבה לאזור בטחון סגור של הצבא הבריטי. תחנת תל אביב פעלה משנת 1920 עד 1970 ובית המכס פעל משנת 1937 אז נבנה ועד לאחר קום המדינה. סגירת גבולותיה היבשתים של המדינה הצעירה וירידה בהיקף פעילות הרכבת (בהשוואה לימי המנדט) ייתרה את הצורך בבית מכס במיקום זה, והמבנה הושכר לגורמים שונים. במשך כמה שנים שימש בית המכס כמחסן למשטרת ישראל. נכון שנת 2020, המבנה הסגור ממתין לשיפוץ לשימור וישמש בעתיד את צרכי הציבור.

לאחר קום המדינה הפכה תחנת תל אביב לתחנת תל אביב דרום, עם הפעלתן של תחנות תל אביב מרכז (סבידור) ותחנת תל אביב צפון (תחנת בני ברק כיום). כבר בתחילת שנות החמישים תוכנן להסיט את מסילת הברזל לאפיק נחל איילון, אולם מטעמים תקציבים נדחתה התכנית (הביצוע החל רק בשנות השמונים). בינתיים הפכה דרך פתח תקווה (דרך בגין כיום) לאחת מהדרכים היותר עמוסות במדינה וחסימתה מספר רב של פעמים ביום לצורך מעבר הרכבת היווה מטרד וחסם להתפתחות אזורי המלאכה והתעשיה במזרח העיר. באמצע שנות השישים פורסמה תכנית לתחנה חדשה ממזרח לדרך פתח תקווה (בשטח תחנת רכבת הנוסעים שנזנחה, ומזרחה לה), אולם תכנית זאת שוב הצריכה הנחת מסילות ברזל באפיק נחל איילון. תקציב לא נמצא ולכן התכנית לא בוצעה. במקומה הוקמה תחנת רכבת דרום "החדשה" בדרך קיבוץ גלויות ליד בית הספר הולץ שנחנכה בחודש נובמבר 1970. המחסום בדרך פתח תקווה הוסר, מסילות הברזל בשטח התחנה הישנה הוסרו וברוב שטחה הקימה חברת נתיבי איילון חניון לכלי רכב. לימים נוספה לחניון בית הדר קומה שניה.

.

.