בית בירנבאום (דירת קסטנר) מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

בתאריך 4 במרס 1957, דקות ספורות לאחר חצות, כאשר הגיע לפתח הבית בו התגורר בשדרות עמנואל הרומי 6, נורה ישראל קסטנר ונפצע אנושות. לאחר שבועיים מת מפצעיו, אך לפני כן הצליח למסור תיאור של המתנקש. בחקירה התברר שהיורה קפץ מג'יפ שהמתין בסמוך לבית. הוא ניגש אליו, שאל אותו האם הוא קסטנר, וכשהשיב בחיוב שלף אקדח וירה בו. פעמיים ניסה ונכשל בפעם השלישית ירה ופצע את קסטנר פצעי מוות. חקירת השב"כ העלתה כי המתנקשים היו מאנשי לח"י, נהג הג'יפ היה דן שמר, ומי שירה בקסטנר היה זאב אקשטיין. ישראל קסטנר היה פעיל ציוני בהונגריה שניהל בעת השואה משא ומתן עם נאצים בכירים, והצליח לחלץ מידיהם אלפי יהודים (על מספר היהודים המדויק ניטש ויכוח עד היום).

עשרה חודשים לאחר שנרצח טיהר בית המשפט העליון את שמו של ד"ר ישראל קסטנר, אשר בעקבות טענה של העיתונאי מלכיאל גרינוולד, שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים, הגיש היועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, כתב אישום נגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה. משפטו של גרינוולד, הפך לבירור רחב יריעה של שואת יהודי הונגריה, ופעילותו של קסטנר במהלכה, ונודע כ"משפט קסטנר". ביוני 1955 זיכה בית המשפט המחוזי את גרינוולד מרוב ההאשמות, והשופט הלוי קבע כי "קסטנר מכר את נפשו לשטן".

המדינה ערערה ופסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן לאחר הרצח, טיהר את קסטנר ברוב דעות, מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים, רצח בעקיפין של יהודי הונגריה ושותפות גזל עם הנאצים; אך קבע פה אחד ש"קסטנר הציל באמצעות שקר ביודעין ובאורח פלילי את (הפושע הנאצי) קורט בכר מהעונש שציפה לו בנירנברג" (עונש מוות). השופט ד"ר שמעון אגרנט ציין בפסק דינו כי "את קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט", ואכן, הוויכוח בעניינו של קסטנר נמשך עד עצם היום הזה. ד"ר ישראל קסטנר הוא סבה של ח"כ מרב מיכאלי.

בראשית שנות החמישים התגוררו שמעון וסוניה פרס בשכירות באחת מדירות בית בירנבאום.

..

..

.