נווה צדק מאת פיני בן-שחר

בשנת 1887 נוסדה על גבול יפו השכונה היהודית הראשונה - נווה-צדק. אגודת "עזרת ישראל", שפעלה ביפו ובראשה שני האחים שמעון ואלעזר רוקח, שמה לה למטרה, בין יתר פעולותיה למען הציבור היהודי, להקים שכונה יהודית עבור יהודים הגרים ביפו ואלה החדשים זה מקרוב באו. את האדמות, עליהן הוקמה השכונה, רכשו מאהרון שלוש - הוא עצמו עסקן ציבור מכובד. ברצותו לקדם את רעיון הקמת השכונה היהודית החדשה, הקל על תנאי הרכישה: את הקרקע מכר בפחות משוויה האמיתי ובתשלומים נוחים לתקופות ארוכות. השכונה תוכננה מלכתחילה לאכלס 48 בתי-אב (הרחובות רוקח, שטיין) ב- 3 שורות בתים צמודים אחד למשנהו. עד מהרה באו והצטרפו משפחות נוספות רבות והשכונה גדלה והתרחבה ונוספו הרחובות: כפר סבא, שרעבי, בוסתנאי, אלרואי, אמזאלג, נוה צדק, אחווה ורחוב שלוש.

אהרון שלוש נולד בשנת 1829 באוראן שבאלג'יר לאביו אברהם. בהיותו בן 11 עלה ארצה עם הוריו וכל בני-ביתם. בקרבת חיפה נטרפה סירתם ובין הטבועים היו שני אחיו - יוסף ואליהו. אהרון שלוש הקים את ביתו בכניסה לשכונה החדשה. בחצר ביתו הקים בית-כנסת - כבסיס לקהילה היהודית שתקום שם. בגלל האיסור לרשום קרקעות על שמות של נתינים זרים ומתוך אמון בלתי-מסויג ביושרו ובניקיון כפיו של שלוש, הסכימו רוכשי הקרקעות מטעם אגודת "עזרת ישראל", שהן תישארנה רשומות על-שמו גם לאחר שנבנו עליהן הבתים. לאחר פטירתו (י"ז, ניסן תר"פ 1920) מצאו בצוואתו כי על יורשיו לדאוג להעביר את הקרקעות על-שם הקונים ללא תשלום דמי העברה והוצאות אחרות.

בבתי אמזלק התגורר הסופר ש"י עגנון, שזכה לימים בפרס נובל. בכמה מספריו תיאר את השכונה, את דמויותיה ואת סביבתה הקרובה. הסופר יוסף חיים ברנר, ששימש גם כמורה בגימנסיה הרצליה, התגורר בחדר שכור, בבית טובה פשה שולמן שברחוב רוקח פינת רחוב נווה-צדק. בחדרים אחרים באותו בית התגוררו הסופרת דבורה בארון ויצחק אהרונוביץ, מעורכי העיתון הפועל-הצעיר.

בנווה צדק התגוררו גם הסופר ש. בן-ציון ובנו הצייר נחום גוטמן וכן יוסף שפרינצק - ממייסדי מפלגת הפועל-הצעיר ולימים היו"ר הראשון של הכנסת. על גבול השכונה עמד ביתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי של יפו והשכונות. בתקופה מאוחרת יותר נתמנה לרבה הראשי של ארץ ישראל. בביתו שכנו גם משרדי ועד הקהילה והרבנות הראשית למחוז יפו.

בשכונה התפתחו חיים יהודיים תוססים. הוקמו בה בתי-כנסת לעדות השונות ובתי-ספר, הודפס עיתון עברי ("הפועל-הצעיר"), והשפעתם של הסופרים ואנשי- הרוח אשר בקרב תושבי השכונה הטביעה את חותמה על האווירה ששררה בה.

בית-הספר העברי הראשון הוקם בשכונה על-ידי ישראל בלקינד מהביל"ויים. לאחר שבית-הספר נסגר מחוסר אמצעים, הוקמו על-ידי חברת אליאנס – היא "כל ישראל חברים" - שני בתי-ספר: אחד לבנים והשני לבנות. אך מאחר שמוסדות אליאנס לא נתנו את דעתם על חינוך ציוני דווקא, נרכש בית-הספר לבנות של אליאנס על-ידי תנועת חובבי-ציון, על-מנת שיוכלו להעניק את הדגש הציוני בחינוך התלמידות – אמהות העתיד. וכך קרה, שהורים לבנים אשר רצו להקנות להם חינוך ברוח ציונית, שלחו אף אותם לבית-הספר לבנות. עם התלמידים החריגים האלה נמנו משה שרת - לימים שר החוץ הראשון של ממשלת ישראל וראש ממשלתה, הצייר נחום גוטמן, בנו של הסופר ש. בן-ציון, העתונאי המפורסם אורי קיסרי (קייזרמן), ועוד. אגב, הקבלנים בוני הבתים היו תושבי השכונה אף הם: האחים אברהם חיים ויוסף אליהו שלוש.

.

.