מצבעת חילזון מאת דני רכט

כבר יש לנו את את מנהרת הרכבת הקלה, את מנהרת הדואר ברחוב יהודה הלוי, את מנהרת היקב בשרונה ומנהרת בית הדר, אבל ספק אם מישהו מקוראינו, חובבי תל-אביב התת קרקעית, שמע על מנהרת חילזון.

בין דרך סלמה, דרך קיבוץ גלויות ודרך שלבים תחום אזור שצורתו מעין משולש. קרבתו לאזור אל-באסה שהיה מוצף תדיר מדי חורף, הועידה אותו למלאכה ולתעשיה ולא למגורים. בימי המנדט נכלל המשולש בשטח המוניציפלי של יפו, אולם רוב שטח הפרדס לשעבר היה בבעלות עברית ונרכש עוד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבור שכונת בתי ראנד שלא הוקמה, ובמקומה התפתח אזור מלאכה יהודי-ערבי.

סמוך לפינת דרך סלמה וקיבוץ גלויות של ימינו, מעט מזרחה ממתחם בתי ורשא, פעל בית החרושת חילזון לצביעת אריגים. מצבעת חילזון פעלה במבנה מלבני בן קומה אחת שנבנה מבלוקים חלולים ומעליו גג רעפים. כשנוסדה מצבעת חילזון, לא שיער אברהם רוטלוי הבעלים, כי למקום שלו יוקדש פרק חשוב בדברי ימי ההגנה על תל-אביב.

בסוף 1947, לאחר החלטת העצרת הכללית של האו"ם על הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית (שמובלעת יפו היתה אמורה להיות חלק ממנה), הפכה מצבעת חילזון למעוז קדמי של ההגנה. עמדה קיצונית שהיתה מוקפת בכוחות ערבים משלושת צדדיה - כעשרה מטר מצד אחד ולא יותר מחמישים מטר בצדדים האחרים. במיוחד סבלה עמדת חילזון מתחנת הקמח של שחאדה עטאללה - מבנה בן חמש קומות שהפך לעמדה ערבית אשר חלשה על סביבתה.

בספר ממאורעות למלחמה, פרקים בתולדות ההגנה על תל-אביב (בהוצאת מפקדת ההגנה בתל-אביב, 1949) כותב יוסף אוליצקי כי בגזרת אל-באסה נלחמו כמאה לוחמים ערבים, מתוכם 25 עיראקים. הערבים עשו כל שביכולתם לחסל את עמדת חילזון העברית, אולם אנשי ההגנה בפיקודו של אהרון זלוטניצקי גילו עיקשות כשהם נאחזים במקום. כדי להניסם ניסו הערבים דרכים שונות. למשל, ירי על העמדה, והבערת אש במחסן העצים של האדון כהנא - מחסן שהיה צמוד לחילזון. לשני הצדדים היה ברור שנפילת חיזלון תביא לנפילת קטע שלם של קו החזית.

בהמשך החלו אנשי העמדה לשמוע בלילות רעש פטישי אוויר ושאר כלי חציבה. אנשי הש"י (מודיעין ההגנה) שבדקו את המידע אצל מקורותיהם ביפו, חזרו עם תשובה ברורה - הערבים חופרים מנהרה אל עמדת חילזון במטרה לפוצץ ולמוטט אותה.

לימים, העיד אברהם רוטלוי בעל המצבעה על המנהרה הערבית: "מי שמכיר את רחוב סלמה יודע מה קורה בו עם רדת הגשמים. המים הרבים שניקוו באדמה גרמו לשקיעתה של תקרת המנהרה והמפולת סתמה אותה לכל אורכה כמעט. לאחר שהסתיימו הקרבות ראינו מה רבה העבודה שהושקעה במנהרה זו. היא היתה חצובה ברוחב של שבעים ס"מ ובגובה של שני מטרים…המפולת אירעה בעת שהמנהרה הגיעה למרחק של מטרים ספורים מחילזון".

.

.