בית ליפשיץ (דירת שטיין)  מאת דני רכט

הבית המשופץ הניצב בפינת רחוב יבנה 5 ורחוב נחמני 2 נבנה על מגרש מס' 32 באדמת שכונת לב תל-אביב. את הבית תכנן בשנת 1925 המהנדס חיים סימה (משרדו ברחוב גרוזנברג 12) עבור אהרון ליפשיץ ומשפחתו. ברכה ואהרון ליפשיץ, זוג בעל אמצעים עלו ארצה מרוסיה עם חמשת ילדיהם בשנת 1921 לאחר מסע תלאות דרך סין והודו. בנם הבכור היגר לארה"ב. ליפשיץ היה סוחר עצים מצליח ממשפחה חסידית. רעייתו ברכה היתה ממשפחה שזוהתה עם המתנגדים לחסידות. בארץ יזם ליפשיץ בנייה של כמה וכמה בתים. 

מדובר בבית בן שתי קומות מעל קומת מרתף חלקית. בכל אחת מהקומות נבנו שתי דירות בנות שלושה חדרים. הכניסה לחדר המדרגות מרחוב נחמני. גרם מדרגות שירות חיצוני הוקם באחורי הבית. הבית שימש למגורי משפחתו הגדולה של ליפשיץ ובהמשך גם להשכרת דירות. לפרנסת המשפחה פעלה בקומת הקרקע מסעדת ליפשיץ. בנוסף, אהרון ניהל את פנסיון ליפשיץ ברחוב הרצל בשכונת מרכז מסחרי. לפי מפקד 1928 גרו בבית ליפשיץ אהרון ורעייתו ברכה (שניהם בני חמישים) עם חמשת ילדיהם: אברהם (בן 18), יצחק ליב (17), שושנה (16), שולמית (15) ומרים (14). ב-1940 הם עברו אל בית ליפשיץ ברח' טהון.

ב-4 באוקטובר 1944 נורה וולף (זאב) פידלר על ידי שני חברי אצ"ל ליד הכניסה לבית ליפשיץ. זאת לאחר שנחשד על ידי המחתרת כי מסר מידע לבריטים. פידלר יליד ירושלים בן 23, עבד כסניטר בבית חולים הירקון שבצפון העיר. משפחתו התגוררה ברחוב התחנה 20 (רחוב קורדוברו כיום) בשכונת פלורנטין. אולם פידלר בחר בחיים עצמאיים ושלושה חודשים קודם עבר להתגורר בדירת בן-דודו יעקב בריסק בבית ליפשיץ. בעברו היה פידלר חניך תנועת הנוער בית"ר. הוא שירת כשנה וחצי בחיל התעופה הבריטי ואחר כך כנוטר במשך חצי שנה.

פידלר ובריסק סעדו באותו הערב במסעדת פועלים ברחוב מרכז מסחרי (כיום רחוב מטלון). בסביבות השעה תשע בערב חזר פידלר לבדו לדירת בריסק. נראה שהכיר את תוקפיו. בסביבות השעה עשר וחצי הם קראו לו לצאת מהבית. הלכו איתו מספר צעדים ואז ירו בו ליד הכניסה לבית ליפשיץ. אחד מהכדורים שנורו פגע בבטן ובריאה. הכדור השני פגע ברגלו. הוא הובהל לבית החולים הדסה הסמוך במצב קשה, אך כשהוא בהכרה מלאה. בטרם הובל אל חדר הניתוח הוא הספיק לומר לאנשי הבולשת שחקרו אותו בבית החולים שאינו יודע מי ירה בו ומדוע. בשעה 3 לפנות בוקר, זמן קצר לאחר שנותח על ידי ד"ר אלוטין, הוא נפטר מפצעיו. פידלר (1921-1944) הובא לקבורה למחרת בבית העלמין נחלת יצחק.

בבית ליפשיץ התגורר ועבד עורך הדין מרדכי מרקוס שטיין (1894-1969). שטיין היה ציוני סוציאליסט ש"התפכח", הפך לאנטי-ציוני מושבע ועבר לשורות המפלגה הקומוניסטית שפעילותה היתה אז לא חוקית. בשנת 1925 הוא הוציא לאור לראשונה את שבועון 'האור' ובראשית שנות השלושים חידש את הוצאתו. בהדרגה החל שטיין להציג עמדות שלא תאמו לרוח הנושבת ממוסקווה. הוא סולק מהמפלגה בעוון סטייה טרוצקיסטית, והקים בהמשך את תנועת השמאל הרדיקלית- הכוח השלישי, שבשום שלב לא נמנו על פעיליה יותר מכמה עשרות. בינהם שניים שהתפרסמו בהמשך: ישעיהו תומא שי"ק (1935-2004) ועו"ד אמנון זכרוני (1935-2017).

שטיין ותנועתו היו הרחק מהקונצנזוס ביישוב העברי. הם נרדפו פוליטית לא רק על ידי הציבור הציוני, אלא אף על ידי המפלגה הקומוניסטית, שלוחתה של ברית המועצות. בשנת 1944 הצליח שטיין לקבל רשיון להוצאת 'העיתון הדמוקרטי' - עלון שבועי שהופץ מדי מוצאי שבת. דירתו-משרדו של שטיין שימשו את העיתון החדש. במאמר המערכת בגליון הראשון (6 בינואר 1945) כתב שטיין: "כינינו עתון זה בשם 'דימוקרטי' לא מתוך נטיה להומור וגם לא לשם הסואה. תקותנו הנאמנה היא, כי עתון זה יפעל בכנות וביעילות, כמיטב יכולתו, למען הדימוקרטיה. אבל הכונה אינה לדימוקרטיה צבועה וכן לא לדימוקרטיה המיועדת לאקספורט, המוחזקת דבר נאה לאחרים. מטרתנו דימוקרטיה אמיתית, סדר-חיים שיש בו חופש פוליטי אמיתי, שויון כלכלי אמיתי, ונוסף לזאת וביסוד כל זאת - כבוד אמיתי לאדם". 

בראשית שנות החמישים הפך 'העיתון הדמוקרטי' לבטאון תנועת הכוח השלישי. במערכות הבחירות שהתקיימו בשנות החמישים ניסה שטיין לאתגר משמאל את מק"י, ללא הצלחה. תנועתו התמודדה בפעם האחרונה בבחירות 1959 ו"גרפה" שש מאות קולות. ממערכת יחסיו עם איטה פקטורי, ביולוגית ומורה בבית הספר תל-נורדאו, נולד בנו הבכור דניאל. ממערכת יחסיו עם שרה אשתו השניה נולדו ירמיהו ונעמי.

העיתונאי נתן דונביץ' (1926-2017) שסיקר את תחום המשפט בעיתון הארץ, כתב עליו: "עורך הדין מרדכי שטיין, היה קומוניסט-בולשביק נלהב, אך שינה כיוון ונעשה טרוצקיסט. בתל אביב של אז, היו שחששו כי יום אחד יירצח, כמו שרצחו שליחי סטלין את טרוצקי. שטיין, שברירי למראה, נראה תמיד כממהר למקום כלשהו, תיק עור מרופט תחת בית שחיו. שטיין הוא עורך דין אפור, שפרנסתו בדוחק. אבל, ממעט הכנסותיו הוא מימן עלון ושמו 'העיתון הדמוקרטי', שאותו הוא מפיץ בעיר במוצאי שבת, בעזרת קומץ נערים ונערות".

כשהיא בת שנה, געשה המדינה הצעירה בעקבות פרשת הרצח בגן מאיר - פרשת רצח ואונס חמורה שהתרחשה ב-21 בחודש אוגוסט 1949 כאשר זוג נאהבים הותקף באכזריות. עם פרסום הפרטים התברר כי הנרצח דניאל הוא אחיה הבכור של נעמי הנאנסת. שניהם ילדיו (משתי נשים) של עורך הדין מרדכי שטיין. קשר הדם, הרומן האסור וגזר דין מוות שנגזר על הנאשם (ובוטל בהמשך) גרמו לכך שהפרשה החמורה לא ירדה מהכותרות במשך תקופה ארוכה. 

נעמי שטיין (1927-2009) שגדלה בבית ליפשיץ, למדה בהמשך משפטים ועסקה בעריכת דין. בשנת 1958 נישאה לשמאי קנצפולסקי - המציל "טופסי" מחוף הילטון. בשנות החמישים פעלו בבית ליפשיץ משרדי התאחדות הצרכנים. באותה התקופה פעל בקומת הקרקע בית המרקחת קרייזלר. הבית שהוגדר כבית לשימור שופץ בשנים 2013-2014 ביוזמת משה סלעי ובתכנון נבון אדריכלים (משרדם ברח' דיזנגוף 205).

..

.