אפקה מאת דני רכט

אפקה, שכונת מפקדי ההגנה, נבנתה בשנים 1954-1955 מעבר לירקון צפונית לגרעין הכפר שייח מואנס. ראשיתה באגודה שיתופית שרכשה קרקע עוד בימי המנדט. התארגנות גרעין המתיישבים הראשון היתה בקיץ 1943 בקורס של מפקדי ההגנה במרחב תל-אביב. ההגנה באותם הימים היה ארגון צבאי בלתי ליגאלי, כך שההתארגנות להקמת השיכון נעשתה במנותק מהארגון. בראש האגודה עמד ד"ר צבי "צ'רלי" לוין, מראשי שירות הקשר של ההגנה.

מגרשי השכונה בגובה ממוצע של 25 מטר מעל פני הים ובימיה הראשונים היתה הגישה אליה קשה. סלילתו של כביש נתניה תל אביב טרם הושלמה וגשר שייח מואנס (בהמשך אותו עשור נבנה במקומו גשר הירקון), הוצף לעיתים קרובות בעונות החורף. התנועה לשכונה ואליה בימים גשומים עברה דרך גשר עשר טחנות, משם לדרך הרצליה ואז מערבה לאפקה דרך שכונת תל ברוך.

בעבר נכתב כי מקור השם אפקה נקבע כמחווה לעיירה אופקים שבנגב המערבי שהוקמה גם היא בשנת 1955 אך אין זה כך (אם כי רחוב בשכונה נקרא ע"ש העיירה הדרומית). גם האיזכור המקראי לישוב קדום בשם זה (יהושע ט"ו) אינו רלוונטי, הישוב היה כפי הנראה באזור חברון. כך שמקור השם לשכונת אפקה מתפרסם לראשונה בסיפור הבא המתאר את השתלשלות הדברים.

באגודה השיתופית היו 140 חברים. רובם מפקדים בהגנה. אחרי קום המדינה החל ועד האגודה לקדם את בניית השכונה ("שיכון" בשפת שנות החמישים), אולם אז התברר לשלאחר ניכוי שטחים ציבוריים וכבישים הקרקע שנרכשה עוד בימי המנדט אינה מספיקה לבניית בתים לכל חברי האגודה. בצר להם פנו חברי ועד האגודה אל הקרן הקיימת לישראל בבקשת עזרה. פקידי הקק"ל רצו מאוד לעזור למפקדי ההגנה לשעבר (אשר רובם היו חברי מפלגת השלטון, כמו מרבית פקיד קק"ל). הם הציעו להם "החלפה". תמורת הקרקע שברשותם בעבר הירקון תקבל האגודה שטח קרקע גדול בהרבה סביב מבצר אנטיפטריס, הוא תל אפק הנמצא ליד מעיינות ראס אל-עין (ראש העין) מהם נובע נחל הירקון. הצעת ה"החלפה" התקבלה באהדה בקרב חברי האגודה ובתאריך 24 במאי 1950 הוחלף שם האגודה לאפקה שיכון מפקדי ההגנה, אגודה שיתופית בע"מ. ומכאן השם אפקה לומר "הדרך לאפק".

בינתיים נמשכו הדיונים בעצלתיים וחלק מחברי האגודה העדיפו להתיישב מעבר לירקון ולא להרחיק עד מבצר אנטיפטריס העתיק . בנוסף, יועד השטח שסביב המבצר לפארק לאומי בו אסורה בניית בתי מגורים. לאחר משא ומתן ממושך בתאריך 6 ביולי 1953 הגיעו הצדדים לכדי הסכם שעיקריו: קק"ל תעביר לאגודה קרקע הנמצאית ברשותה בצמוד לקרקע של האגודה, כך שלטובת השכונה החדשה יעמדו כשלוש מאות דונם. חברי האגודה מצידם העבירו את הקרקע הפרטית שנרכשה על ידם עשור קודם לידי הקרן הקיימת. כך הפך כל שטח השכונה החדשה לקרקע בבעלות הקק"ל כשחברי האגודה בוני הבתים, הם במעמד של חוכרים. הגדלת שטח השכונה איפשר צירופם של חברים חדשים לאגודה, שחלקם לא היו קשורים לארגון ההגנה. צירופם של אלה נעשה במסגרת מפעל השיכון העממי אותו יזמה שרת העבודה גולדה מאיר (אגף השיכון היה אז חלק ממשרד העבודה).

כדי לחסוך בעלויות, החליטה האגודה כי 107 הבתים הראשונים יבנו באופן מרוכז. העבודה נמסרה לידי הקבלנים משה ברמן (1880-1966) ובנו יהושע ברמן. לתושבים ניתנה אפשרות לבחור מבין מספר דגמים של בתים. הבתים הראשונים אוכלסו בשנת 1955 ובאוקטובר 1955 התפרסם בעיתון דבר כי "כבר הוקמו 120 מתוך 250 הבתים של שכונת אפקה (שיכון מפקדי ההגנה). בחודש אפריל נקבעו שמות ל-15 רחובות בשכונה החדשה. רוב השמות קשורים לפעולות ארגון ההגנה.

דרך רשפון אשר חיברה את שכונת תל ברוך (ושכונות נוספות שנבנו בהמשך ממזרח לה) חילקה את אפקה לשני חלקים: אפקה צפון ואפקה דרום. לכל אחד מחלקי השכונה היה ועד פעיל משלו. בטקס שהתקיים בחודש דצמבר 1975, חנכו ראש העיריה שלמה להט (צ'יץ') תושב אפקה, ויעקב צור יו"ר הקרן הקיימת את שדרות קק"ל החדשות מה שהיה קודם לכן דרך רשפון. זאת לאחר שבמלאות שנתיים למות ראש הממשלה הראשון הפכו שדרות קק"ל המקוריות לשדרות בן-גוריון כי שם נמצא בית בן גוריון (שהיה במקור חלק משכונת פועלים א').

כבר מימיה הראשונים סומנה אפקה כשכונה במעמד סוציו-אקונומי גבוה. העתון הקומוניסטי קול העם ציין בגליונו מיום 3.9.1958 שהפדיון הכי גבוה לנפש בסניפי אגודת הצרכניות השיתופיות בתל-אביב (שהפעילה באותה השנה שמונים צרכניות) נרשם בצרכניית אפקה - 304 לירות לנפש לשנה. עוד ציין העיתון כי לשם השוואה "בצרכניות בשכונת התקווה ובצרכניה של המורים ברחוב המלך ג'ורג' הפדיון הממוצע לנפש לשנה לא עלה בשנת 1957 על 43 לירות". דימויה של אפקה כשכונה עשירה המשיך והתחזק בעשורים האחרונים, עת נבנו בה וילות מרשימות במקום הבתים המקוריים שנהרסו.

ועוד על השכונה: בשנת 1964 הוקמה קבוצת הכדורגל הפועל אפקה אשר היתה קשורה למועדון הפועל תל-אביב וייצגה את השכונה בליגות הנמוכות, הקבוצה פעלה עד סוף שנות השבעים. בחלקה הדרומי של השכונה, בשולי גן קארטר, בבית יד אבנר פועלת המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם של אוניברסיטת תל אביב. בצידו האחר של הגן ניצב עד להריסתו בשנת 2000 הבית הערבי ברחוב קוממיות. בשכונה התגוררו מפקדים ואנשי ציבור (חיים צדוק, אברהם עופר, מוטה גור, שלמה להט, רפי איתן ועוד) לצד אמנים ואנשי רוח (אפרים קישון, נועם שריף, יואל זילברג ונוספים) גם מהנדס העיריה משה עמיעז גר באפקה.

בגבולה הצפוני של השכונה הונחה בחודש פברואר 1968 אבן הפינה לבית הלוחם לשיקום נכי צה"ל. צפונה ממנו התגלה בשנת 1951 אתר ארכיאולוגי ובו מערות קבורה מהתקופה הרומית והביזנטית המיוחסות לעדה השומרונית. בתחילה הן נקראו מערות תל ברוך על שם השכונה הקרובה ביותר לאתר, אך לאחר הקמת אפקה נודע האתר בשם מערות אפקה.

תודה לד"ר ניר מן.

.

.