קריית מאיר מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

במתכונת דומה לשיכונים הסוציאליסטים מעונות עובדים א' ב' ג' ברחוב מזא"ה ומעונות עובדים הו"ד ברחוב פרישמן, יזם איש העסקים שלום פחטר בשיתוף בנק קופת עם פתרון דיור בר השגה לחוגים האזרחים ולאנשי המעמד הבינוני. השיכון נבנה במזרח העיר של אז על קרקע שהיתה קודם בבעלות חקלאי שרונה. בשיכון נבנו 14 בניינים ובהם 183 דירות. מיקומו בימינו בין רחובות מאנה, דובנוב וצייטלין. בסמוך לדרך עפר הנמשכת צפונה - המשך רחוב יהודה הלוי - שנקראה אחר כך רחוב אבן גבירול. תכנון הפרויקט הגדול הופקד בידי האדריכלית יהודית סגל-שטולצר.

סמוך לסיום הבנייה ותחילת איכלוס מפעל הבתים המשותפים של בנק קופת עם, הלך לעולמו מאיר דיזנגוף. ותושבי השיכון החדש החליטו לקרוא למקום קריית מאיר על שם ראש העיריה המנוח. השדה החקלאי מדרום לבתי השיכון הפך בשנות הארבעים למגרש הכלניות (ובהמשך, ייבנה על רובו שיכון חמד של עובדי בל"ל).

בשנות השלושים פעל קו 5 של קואופרטיב המעביר (לימים דן) בין רחוב העליה לבין המרכז האזרחי המתוכנן (לימים, כיכר התזמורת והיכל התרבות). החל מחודש ספטמבר 1936, עם תחילת איכלוס מפעל הבתים המשותפים של בנק קופת עם דרשה העיריה מקואופרטיב המעביר לחבר את השיכון החדש עם העיר. הפתרון נמצא באמצעות קו משנה חדש - קו 5א' - שנחנך ב-6 בדצמבר 1936. קו זה המשיך מהמרכז האזרחי דרך שדרות תרס"ט, רחוב דיזנגוף, שדרות ח"ן דרך שכונת שכנים ב', עד לתחנתו האחרונה בכיכר מלכי ישראל בכניסה לקריית מאיר (פינת רחוב צייטלין כיום). בהמשך, עם עליית הביקוש, הפך 5א' לקו אוטובוס עצמאי שמספרו 12. דרומית-מזרחית לשכונת קריית מאיר פעל בשנים 1948-1960 מחנה קריית מאיר. מחנה צבאי שאימץ את שם השכונה.

בתי השיכון של קריית מאיר. השביל בקדמת התמונה יהפוך לרחוב אבן גבירול. צולם כנראה בסוף שנות השלושים (תודה לשמוליק תגר). הצלם קארל לוץ (1895-1975) שימש כסגן הקונסול השוויצרי בשנים 1935-1940.

.

ערכים בסביבה

.

כיכר מלכי ישראל (כיכר רבין)

מגרש הכלניות / שיכון חמד

מועדון הטניס קריית מאיר / בית נווה-דר

שכונת רחל