בית טרומפלדור / מצודת זאב (בית ז'בוטינסקי) מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

בשנות העשרים רכשה העיריה את פרדס עיסאווי שהיה נטוע לצד דרך סומייל, היא רחוב הכרמל. על רוב שטח הפרדס נבנו בתי מגורים, אך את בית הבאר מסרה העיריה להסתדרות בית"ר על מנת שישמש מועדון לחניכי התנועה. בתאריך 28 בינואר 1928 נחנך המועדון שבברחוב הכרמל, ונקרא בית טרומפלדור. במקומו ניצב כיום בית ז'בוטינסקי (מצודת זאב). בצילום מתאריך 8 ביולי 1928 נראית תהלוכה היוצאת מבית טרומפלדור ברחוב הכרמל אל מגרש הדקלים של אגודת מכבי, בו התקיים כינוס בית"ר השני. טרומפלדור הפך לגיבור בקרב שני המחנות הפוליטים העיקרים, מימין ומשמאל. גם בית"ר הלאומית (ברית יוסף תרומפלדור) וגם גדוד העבודה (ע"ש טרומפלדור) המרכסיסטי נקראו על שמו.

בתאריך 5 באפריל 1934, הונחה אבן פינה לבית בית"ר ברחוב הכרמל (לימים רחוב המלך ג'ורג' 38). בית בן שלוש קומות שנקרא מצודת זאב. הבנייה בפועל החלה רק בחודש מרץ 1936 והתקדמה בעצלתיים עקב המחסור באמצעי מימון. באותן שנים התארגן "הועד להקמת מצודת זאב". מסופר כי בשנים בהן היה הבניין בן שלוש קומות, היו צעירי בית"ר מקיימים את פגישותיהם בחצר הפנימית בה הייתה כתובת גדולה על הקיר "קשת בית"ר לא נסוג אחור וחרב ראש בית"ר לא תשוב ריקם, אמן!". הבית היה מרכזה של התנועה הרביזיוניסטית. התנועה התמודדה בבחירות 1949, אך לא עברה את אחוז החסימה. בהמשך נבלעו הרביזיוניסטים בתנועת החרות, ומצודת זאב הפכה לסמלה של התנועה הפוליטית החדשה שהוקמה על ידי יוצאי האצ"ל.

טקס אבן פינה נוסף לבית ז'בוטינסקי - בניין חדש באותו המקום - התקיים ב-28 אוגוסט 1963, הבנין הוא מגדל משרדים בסגנון ברוטליסטי. המבנה בן 16 קומות וגובהו 60 מטר בתכנון מרדכי בן-חורין. הוא קרוי על שמו של זאב ז'בוטינסקי, מכונן הציונות הרוויזיוניסטית. המצודה היא אחד המגדלים הוותיקים בתל אביב. המגדל הוקם במקום שבו פעל מועדון התנועה הרוויזיוניסטית וחברי תנועת בית"ר (רבים מהם הפכו ללוחמי האצ"ל). בנייתו ארכה מספר לא מבוטל של שנים. בליל המהפך במאי 1977 הגיע מנחם בגין לאולם השמחות עצמאות בקומה השניה, ונשא נאום ניצחון דרמטי בפני פעילי המפלגה.

כיום מאכלסים את הבניין מנגנוני תנועת הליכוד ושלושה מוזיאונים: מוזיאון ז'בוטינסקי (הסוקר את תולדות חייו ופעילותו המדינית והספרותית של זאב ז'בוטינסקי); מוזיאון האצ"ל (המציג את תולדות האירגון ואת מאבקו בשלטון הבריטי בארץ ישראל מאז ייסודו ועד מלחמת העצמאות); ומוזיאון הלוחמים והפרטיזנים (המתאר את מלחמת המחתרות והפרטיזנים במלחמת העולם השנייה ואת חלקם של חברי התנועה הלאומית במאבק בנאצים). במקום גם ספרייה, ארכיון ואתר הנצחה לחללי האצ"ל.

.

.