שכונת סופרים ואמנים ברמת אביב   מאת דני רכט

במסגרת מפעל השיכון העממי בעבר הירקון, אשר אימץ את שם מלון גנים רמת אביב שהוקם בסמוך, הקצו המתכננים גם שטח לשכונת סופרים ואמנים שנבנתה במחצית השניה של שנות החמישים. במתחם שבין דרך נמיר ותחנת הדלק רמת אביב ממערב לרחוב רדינג ממזרח, נבנו בתים דו משפחתים בעלי גגות רעפים שיועדו לסופרים ואמנים, חלקם חתני פרס ישראל. 

בשכונה התגוררו בין השאר הציירים אברהם גולדברג ומרדכי אריאלי, המלחין יחזקאל בראון, הסופרים בנימין טנא ויוסף אריכא והמשורר אמיר גלבוע. מדובר בשכונה שקטה ומבוקשת ביותר עם בתים פרטיים וגינות מטופחות. הבתים הם בעלי שתי קומות בשטח של כמאה מ"ר בנוי, אך התב"ע מאפשרת להכפיל את שטחם באמצעות בניית מרתף וקומה נוספת.  

בגבול השכונה הקטנה אפשר לראות שורת עצי אקליפטוס. עצים אלה ניטעו על ידי משפחת ביידאס העשירה אשר החזיקה בבעלותה חלק ניכר מאדמות הכפר שייח מואנס. בטקס שהתקיים בחודש מאי 1962 בהשתתפות ראש העיריה מרדכי נמיר נקבעו שמות רשמיים על שם סופרים לשבעה רחובות ברמת אביב. אחד מהם, רחוב יהודה קרני, הוא רחובה היחיד של שכונת סופרים ואמנים ברמת אביב.     

יהודה קרני (במקור וולובלסקי) היה משורר עברי, עיתונאי, חבר מערכת עיתון הארץ ומתרגם. קרני נולד בפינסק ב-1884, עלה לארץ בשנת 1921 ואת מרבית שנותיו עשה בתל-אביב. הוא הלך לעולמו בשנת 1949 וקבור בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. קרני התגורר בבית שבפינת רחובות מלצ'ט 48 והחשמונאים 34, סמוך לצריף צופי קהילה ובקרבת שכונת מורים ופקידי עירייה.    

בצילום של עמי ערב משנת 1964 (מתוך ארכיון שיכון ובינוי) נראים בתי הרעפים של שכונת סופרים ואמנים ברמת אביב. אלא שהשכונה הקטנה לא סיפקה מענה לסופרים ואמנים אחרים שנדרשו לפתרונות דיור, ובעקבות לחצים על בכירי אגף השיכון במשרד העבודה (חלקם פנו ישירות לשרת העבודה גולדה מאיר) הוקמו ריכוזים נוספים של סופרים ואמנים בחלקים אחרים של מפעל השיכון העממי בעבר הירקון, רמת אביב הירוקה של ימינו.

.

.