שיכון ותיקי ההסתדרות פרדס קטן מאת דני רכט

בראיון משנת 1949 תיאר מר ליאו קדמן (קאופמן) את פרוייקט שיכוני קרית שלום בו יבנו 1500 בתי דו-משפחתים על אדמות הכפר הערבי סלמה (סביבת חוות הזרע). גם בכתבה בעתון דבר מתאריך 24 פברואר 1950 מסופר כי חברת שיכון רצתה תחילה לבנות את פרוייקט השיכונים "לאורך כביש לוד אחרי כפר סלמה. אולם נתקלה בהתנגדות נמרצת של אגף התכנון במשרד ראש הממשלה. הוצע להעביר את המפעל לאדמות אבו כביר הקרובה ביותר לעיר. ובמשאל שנערך ע"י המוסדות ומועצת פועלי ת"א הוברר, ש"רובם המכריע של פועלי ת"א מעדיפים להשתכן בבתים ארבע-משפחתים באבו כביר במקום בתים דו-משפחתיים במקום רחוק יותר".

באותה הכתבה מדווח ח. דר-אבי לקוראים כי "עבודות הכנה גדולות להקמת שיכון הותיקים בקרית שלום (אבו כביר) בתל אביב כבר נעשו ע"י סולל בונה וחברת שיכון". כשהכוונה לשיכון ותיקי ההסתדרות פרדס קטן, שלב א' של שיכוני פועלי ההסתדרות בסביבה זאת. טקס הנחת מגילת היסוד והתחלת הבנייה נערך ב-11 יוני 1950. בשיכון פרדס קטן נבנו כמאה וארבעים דירות שיכון ב-33 בתי רביעיות. השיכון הוקם בין רחובות השילוח, האסיף ודרך הבטחון (לימים רחוב גולומב). במרכזו של השיכון רחוב ללא מוצא (כרם חמד) בקצהו כיכר, המתחברת בשבילים להולכי רגל אל רחובות גולומב והאסיף.

זיהוי תוואי דרך קיבוץ גלויות כקו היסטורי המפריד בין קרית שלום לבין שכונת שפירא, בטעות יסודו. פרדסי אבו כביר השתרעו משני צידי הדרך וארבעה משיכוני קרית שלום (שיכון ותיקי ההסתדרות פרדס קטן, שיכון ותיקי ההסתדרות פרדס גדול, שיכון הפועמ"ז ושיכון פאג"י), הוקמו צפונית לדרך קיבוץ גלויות כשהם מקיפים את שכונת שפירא מדרום וממזרח. אגודה שיתופית אחת איגדה את שלושת שיכוני הותיקים (פרדס קטן, פרדס גדול ושיכון הותיקים המרכזי). בין שיכון ותיקי ההסתדרות פרדס קטן, שיכון הפועמ"ז ושיכון פאג"י, ניטע בתחילת האלף הנוכחי פארק סוניה, על שם אשתו של מאיר געצל שפירא. מי שהקים את שכונת שפירא הסמוכה.

שמוליק תגר מוסיף על הסביבה בשנות החמישים: "כתלמיד בית הספר אחד העם נשלחתי מטעם ביה"ס לעבוד כחניך תורן ביולוגי במרכז הזוחלים בגן הזואולוגי של ד"ר מרגולין ברחוב יהודה הלוי. וכשעברנו לגור בקרית שלום הסתבר שכמות הנחשים שם גדולה (ביחוד באיזור פרדס קטן) וד"ר מרגולין ביקש ממני לנסות ולאסוף כמה שיותר זוחלים".

תודה לשמוליק תגר

.

.