בית כנסת הגר"א מאת דני רכט

בחודש אוקטובר 1935 הסתיימה בנייתו של בית הכנסת הגר"א בשכונת מאה שערים. כתובת בית הכנסת היא רחוב הירקון 42 והוא נבנה על מגרש מס' 27 שיועד לצרכי ציבור ונתרם על ידי חברת מאה שערים שיזמה את בניית השכונה. במאמרו 'ותאמר ציון' כתב הרב יוסף צבי הלוי על יום הנחת אבן הפינה. “המגרש הזה הוא אחד מהמאה המגרשים של השכונה והוא המגרש האחרון, ובבנין בית הכנסת הזה שאנחנו מניחים היום האבן הפנה משלימין ומסיימים בניני מאה שערים …”. מימון הוצאות הבנייה נעשה באמצעות מגבית שנאספה מתורמים שונים, רובם מן השכונה וסביבותיה ובתמיכת העיריה. תרומה גדולה במיוחד נמסרה ממר שמעון רוזנפלד מי שהקים את שכונת רוזנפלד בחוף הים. על אחד מלוחות ההנצחה בבית הכנסת, נכתב: “חברת מאה שערים בע”מ ת”א נדבה את המגרש ומאתים ואחד לא”י במזומנים לבניין בית הכנסת, ע”ש הגאון רבנו אליהו זצ”ל מוילנה, תרצ”ד, לוח הכבוד, למזכרת עולם“.

בית הכנסת נקרא על שמו של הגאון רבי אליהו מוילנא (1720-1797) ואת בנייתו יזמו הרב אליהו לנדא (1873-1946) בן נינו של הגאון מוילנה, והרב יוסף צבי הלוי. (1874-1960) נשיא בית הכנסת, אב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958. בבית הכנסת הוקמה ספרייה תורנית ובה מחלקה מיוחדת שהוקדשה לספריו של הגר"א ותלמידיו. הרב אליהו לנדא היה דורש בשבתות בבית הכנסת מחידושיו של הגאון מוילנה אשר על שמו נקרא בית הכנסת. כשנוסד, היה זה בית הכנסת הליטאי הראשון בעיר. עד להיווסדו, התפללו "המתנגדים" בבתי כנסת קטנים שהיו פזורים בעיר. חודשים לאחר חנוכת המבנה, החל המרד הערבי הגדול (1936-39) ממנו סבלה מאה שערים כשכונת ספר שהיתה קרובה לגבול העירוני עם יפו. ממינרט מסגד חסן בק צלפו צפונה לאורך רחוב הירקון, ולעיתים קרובות היתה הגעת המתפללים לבית הכנסת כרוכה בסכנת נפשות. באותה השנה (1936) הוזמן ראש העיריה דיזנגוף לעלות לתורה בבית הכנסת הגר"א במלאת שבעים וחמש להולדתו. מאיר דיזנגוף (1861-1936) נפטר בחודש ספטמבר באותה שנה.

הכניסה לבית הכנסת הגר"א מוגבהת מהרחוב וגרם מדרגות מוביל אליה משלושת צידי דלת הכניסה , דוגמת גרמי מדרגות שהיו בעבר בבית הכנסת הגדול, בית הכנסת מושב זקנים וקולנוע מוגרבי. שלושתם לצד רחוב אלנבי. על שמו של הגאון רבי אליהו מוילנא נקרא בשנות השלושים גם רחוב בשטחי שכונת ברזילי ושכונת גבעת מרקו.

.

.