בית זאב בלגור מאת אדריכל ניקי דוידוב, דני רכט

הבניין החדש שהוקם בפינת רחובות שץ 4 והירשנבג 23 על ידי 'שני קו תכנון' אופייני לבניה בת"א באמצע שנות השמונים . בתקופה זו התחילה חזרת אוכלוסייה לעיר. לאחר התקופה שבה חויבו הבניינים החדשים בחיפוי בקוביות פסיפס לבנות - חיפויי אבן בחזיתות שהעניקו דימוי יוקרתי לבניינים. למרות התעוררות המודעות לערכים הארכיטקטוניים של הבניינים ההיסטוריים בסגנון הבינלאומי, שרבים מהם נמצאים ברחובות הסמוכים, נכשל הניסיון להחזיר את תגמירי הטיח העמידים של שנות ה-30 (וואשפוץ, קראצפוץ, שטיינפוץ...). אלמנט נוסף שהיה אופייני לאותה תקופה, היה מיסתור להתקנת מזגן מעל לחלון, בנסיון להסדיר את ההופעה הפראית של מזגנים בחזיתות הבתים. אולם ניסיון זה כשל, כפי שניתן לראות גם בבניין זה.

הבניין נראה בולט בחזית המשוננת, שנבעה מאילוצי המגרש הקטן והצר. מה שהכתיב מערך ייחודי של הדירות, שהותאמו לשינוי באורחות החיים בעיר. בקומה הראשונה תוכננו שתי 'דירות רווקים' עם סלון גדול וחדר שינה קטן. בקומות העליונות דירה אחת לקומה בגודל של כ-110 מ"ר. שלושה חדרי שינה קטנים וסלון גדול, שנפתחים לחזית המזוגזגת. החזית המשוננת עם חלונות אחידים לכל אורכה, איננה נותנת ביטוי לפנים הדירה הייחודי.

יזמי הבניין, רפאל בלגור ודבורה אוריאלי, הם ילדיו של זאב בלגור והבית החדש החליף את בית ילדותם. בשנת 1928 גרו זאב בלגור (בלוגרוב) רעייתו ציפורה, ושלושת ילדיהם בצריף במחנה ברנר. שאיפתו של בלגור שהתפרנס מחנוונות היתה להשיג למשפחתו פתרון מגורים ראוי יותר. בראשית שנות השלושים כבר התגוררה המשפחה בשכירות בבית זסלבסקי בפינת רחובות בן-יהודה ואלנבי, בשולי שכונת נחלת יצחק ומול בית אופרה מוגרבי שנחנך באותה תקופה.

הרצון לבנות בית פרטי הביאה את בלגור באותה התקופה להירשם כחבר בהסתדרות השכנים ולרכוש את מגרש 125 בשכונה הראשונה שהקימו 'השכנים', היא שכונת אפרים. מדובר במגרש קטן וצר, אך פינתי. עקב מגבלות אלה התקשר בלגור עם אדון קוסונגי, בעל מגרש מספר 126 הצמוד, במטרה לבנות יחד בית בן שתי קומות על שני המגרשים, מה שיאפשר חזית רחבה יותר בצד הפונה לרחוב הירשברג. את בית בלגור וקוסונגי בן שתי הקומות תכנן האדריכל יהודה סטמפלר (1889-1967) אלא שהעיריה לא אישרה את איחוד המגרשים והתכנית לא בוצעה.

בלגור המשיך עם האדריכל סטמפלר ובמהלך שנת 1934 נבנה בית בן קומה אחת ובו דירת ארבעה חדרים מרווחת בה התגוררה המשפחה. בשנת 1935 סללה העיריה את רחוב גוטליב. כחלק מהעבודות הוגבה בסמוך גם רחוב שץ. בלגור גילה שהצוקול בביתו ביחס למפלס הרחוב נמוך ממה שתוכנן ופנה בתלונה אל העיריה. במכתב מתאריך 17.9.1935 השיב לו המהנדס העירוני: "בתשובה למכתבו בדבר גובה הצוקול של ביתו ביחס לכביש במגרש 125 בשכונת שכנים א' הננו בזה להודיעו כי בזמנו נמסר לו סימון קו הבניין וגובה הכביש הנכון על ידי מודד העירייה, אבל היות והבונים האחראים לא הגביהו את הצוקול באופן מספיק, כעת הצוקול יותר גבוה מפני הכביש".

בבית בלגור התגורר בשנת 1949 סגן אלוף איסר בארי (1901-1958) ראש מחלקת המודיעין הראשון בצה"ל. ומי שעמד בראש שירות הידיעות (ש"י) של ההגנה לפני הקמת צה"ל. בארי שהתגורר קודם בחיפה עבר לתל-אביב לצורך מילוי תפקידו ובדירתו בבית בלגור אף הותקן קו טלפון (שהיה נדיר באותן השנים). בתקופה שלאחר הקמת המדינה הורשע 'איסר הגדול' פעמיים - לאחר רצח עלי קאסם ובעקבות הוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי. הוא הודח בבושת פנים מהצבא וחזר להתגורר בחיפה שם נפטר ב-1958 לאחר התקף לב.

.

.