מעונות עובדים ח' מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

שיכון מעונות עובדים ח' שהוקם בצפון הישן ביוזמת חברת שיכון ההסתדרותית ותוכנן ע"י האדריכל אריה שרון (1900-1984) הוא הגוש האחרון מבין ארבעה שבנתה החברה בעיר במהלך אותו העשור, והגדול שבהם. מתחם המגורים הוקם בשנים 1936-1937 והוא תחום בין ארבעת הרחובות: הירקון (מס' 254-262), בן יהודה, נחום הנביא ושדרות נורדאו (מס' 7-11). אבן הפינה למפעל הבנייה למגורים שהיה אז הגדול בהיקפו בעיר, הונחה בתארך 13 בספטמבר 1936. שני המגרשים שגודלם כעשרה דונאם נרכשו בעזרת הלואה של בנק הפועלים. הבנייה מומנה באמצעות הלואה של חברת הביטוח הבריטית 'פרודנשל'.

שורת המבנים הפונקציונליים, כוללת שני מבנים לצד שדרות נורדאו מעל קומת עמודים וארבעה מבנים מאורכים בני שלוש קומות ללא קומת עמודים, עם קו קרניז אופקי לכל אורכו, שתוכננו על פי הסגנון הבינלאומי, בדומה למעונות העובדים הנוספים, שהוקמו ברחבי העיר. בין שורות בתי המתחם פרושים שני מתחמי גנים. בגינה המזרחית ניצבת אנדרטה לזכר בני המעונות שנפלו במערכות ישראל. במתחם המעונות נמצא גם עץ הפיקוס הגבוה בעיר.

רבים התגוררו במהלך השנים מעונות עובדים ח'. בינהם נציין את גולדה מאיר (1898-1978) בטרם עברה אל ביתה בשיכון העממי רמת אביב, במאי הקולנוע אברהם הפנר (1935-2014), הפסלת בתיה לישנסקי (1900-1992) כלת פרס ישראל, התעשיין משולם יבנאלי (מנכ"ל ביח"ר הארגז), צבי רמות (סגן ראש העיריה מטעם מפא"י), המנצח והמלחין עמי מעייני (1936-2019) ואחרים.

בימי המדינה שבדרך פעלה תחנת שידור מחתרתית של רשת הגדעונים בארץ בבית משפחת בן-יוסף בקומה השנייה במעונות עובדים ח' (לימים כיהן אברהם בן-יוסף בתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון). החללים בקומת הקרקע שימשו בעבר שורה של פונקציות כלכליות וחברתיות: צרכניה, מכבסה, מועדון וגן ילדים. באחד מהחללים נוסדה גלריה דביר שפעלה במקום במשך עשרים שנה.

על ילדותה במעונות כתבה בשנות השבעים ניצה מליניאק, ציירת וכתבת האמנות של עיתון הארץ באותו העשור: הנסיון להעלות זכרונות על הגליון, טלטל אותי טלטלה עזה אל מחוזות ילדותי האבודים, אל אותו המרובע שבתחומיו נמצאים הרחובות: ארלוזורוב, דיזנגוף, בן יהודה, ירמיהו והירקון. הווה אומר המרובע שצלעו האחת היא הצלע המתחילה בקצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף ואילו הצלע האחרת המקבילה לה, היא צלע שאין לה סוף, קו האופק בו נוגעים השמיים בים.

בעיני, לב ליבו של המרובע האמור היה המרובע הקטן יותר, ששטחו, כמדומני עשה דונם בלבד, עולם ומלואו המשתרע בין הרחובות: בן יהודה ונחום, הירקון ושדרות נורדאו. כוונתי לארבע שורות אופקיות ולטור אחד מאונך של בתים ישרי זוויות, המתנשאים לרום שלוש קומות מעל קומת עמודים מפולשת, שחצרות פנימיות רחבות ידיים נטועות מיני דשאים ושיחים ומשופעות בעצי אזדרכת וצאלון, מקשרות ביניהם. בתים, פרי תכנונו של האדריכל א. שרון על פי מיטב מורשת הבאוהאוס באינטרפרטציה ארצישראלית שלה, שנבנו ע"י 'סולל בונה' במחצית השניה של שנות השלושים, למגוריהן של שלוש מאות משפחות חברי ההסתדרות. הלא היא השכונה הידועה בשם מעונות עובדים ח'.

ממרפסת הקומה השניה ברחוב הירקון נשקף נוף רחב ופתוח: מרחבי הים, העננים הנוסעים בשמיים, האניות העוגנות לא הרחק מן החוף, בית המכס של נמל תל אביב שעדיין פעל באותם הימים וסמוך יותר ממש מתחת למרפסת, מעבר לכביש, שורות קצרות של בתים לבנים קטנים, רובם מוקפים גינות פורחות, ברחובות קטנטנים הנושאים שמות גיבורים ונביאים כנחשון, חבקוק והושע. שכונת פועלים ד', הבנויה על חולות הזהב ההולכים ומשתפלים אל הים.

בשנת 2016 פנה מגזין טיים-אאוט לשורה של אדריכלים נחשבים בבקשה שיבחרו את הבניין או המתחם האהוב עליהם בעיר. אדריכל ארד שרון בחר במעונות עובדים ח': "זו הבחירה שלי לא רק כי סבי תכנן את הבניין, אלא בגלל התכנון הייחודי שנותן תחושה של מעין קיבוץ בתוך המרקם העירוני. המרחק המותר בין הבניינים נוצל ליצירת חצר פנימית, שהיא לא רק פואטית ובעלת שימוש ציבורי, אלא כי זה מעין טריק אדריכלי שניצל את המרחק בין הבניינים ליצירת בלוק לינארי. בתוך הבלוק נוצרו עבור הדיירים גם מכבסה משותפת, סטודיו לאמנות ומכולת, כולם לשימושם של דיירי הבלוק. נוסף על כך נבנו חדרי מדרגות חיצוניים, שגם הם שימשו כמקום מפגש ולא רק חיבור בין הקומות. סבא שלי היה ממקימי קיבוץ גן שמואל ואין ספק שזה השפיע עליו".

.

.